פרשת חיי שרה

שכונת משכנות שאננים

מאת טליה זיסקין (ייעוץ אקדמי: ד"ר ראובן גפני)

מיד לאחר פטירתה של שרה אמנו קיים אברהם משא ומתן עם בני חת כדי להקים לשרה אחוזת קבר בתחום שלטונם בארץ כנען. אברהם ביקש לקנות את מערת המכפלה ב'כסף מלא' ככתוב:

אִם-יֵשׁ אֶת-נַפְשְׁכֶם, לִקְבֹּר אֶת-מֵתִי מִלְּפָנַי–שְׁמָעוּנִי, וּפִגְעוּ-לִי בְּעֶפְרוֹן בֶּן-צֹחַר. ויִתֶּן-לִי, אֶת-מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר-לוֹ, אֲשֶׁר, בִּקְצֵה שָׂדֵהוּ: בְּכֶסֶף מָלֵא יִתְּנֶנָּה לִּי, בְּתוֹכְכֶם–לַאֲחֻזַּת-קָבֶר. (בראשית, כג, ח-ט).

בתחילה התכוון עפרון בן-צחר לתת לאברהם חלקת קבר בחינם, וכשאברהם התעקש לשלם, נוקב עפרון בסכום יחסית גבוה של 400 שקל כסף, ואברהם משלם את הסכום: וַיַּעַן עֶפְרוֹן אֶת-אַבְרָהָם, לֵאמֹר לוֹ. אֲדֹנִי שְׁמָעֵנִי, אֶרֶץ אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל-כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה-הִוא; וְאֶת-מֵתְךָ, קְבֹר. וַיִּשְׁמַע אַבְרָהָם, אֶל-עֶפְרוֹן, וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן, אֶת-הַכֶּסֶף אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּאָזְנֵי בְנֵי-חֵת–אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף, עֹבֵר לַסֹּחֵר. (בראשית, כג, יד-טז).

 על משא ומתן דומה אפשר לקרוא בסיפור קנייתו של דוד המלך את גורן אֲרַוְנָה להקמת המזבח כדי לעצור את המגיפה שפשטה בישראל. ארונה היבוסי מציע לדוד לקבל המקום בלי תשלום. תשובתו של דוד הייתה לֹא כִּי-קָנוֹ אֶקְנֶה מֵאוֹתְךָ בִּמְחִיר, וְלֹא אַעֲלֶה לַיהוָה אֱלֹהַי, עֹלוֹת חִנָּם; וַיִּקֶן דָּוִד אֶת-הַגֹּרֶן וְאֶת-הַבָּקָר, בְּכֶסֶף שְׁקָלִים חֲמִשִּׁים (שמואל ב, כד, כד-כה).

 ההתעקשות לשלם ב'כסף מלא' על אף שהמוכרים מציעים לתת בחינם, מדגישה את חשיבותו הגדולה של המקום עבור הרוכשים וקבלת בעלות עליו ללא עוררין.  בירושלים בשנת התרט"ו (1855 (התקיים משא ומתן דומה בעת רכישת הקרקע שעליה נבנתה שכונת משכנות שאננים.  תיאורו מופיע ביומנו של אליעזר לווה, מזכירו של משה מונטיפיורי, שהתלווה לו במסעו לארץ ישראל:

"כשהציע סיר משה לפניו את עניין מכירת האדמה, היתה תשובתו 'הנך ידידי אחי, בבת עיני קח לך אותה בבת אחת, באדמה זו אני מחזיק בתורת ירושת אבותי, לא הייתי מוכרה לשום איש אפילו באלפי ליש"ט, אבל לך אתננה חינם בלי מחיר, הרי היא שלך, שלח ידך וקחנה […]' וזו היתה תשובתו לסיר משה מדי יום ביומו כששאל אותו באיזה מחיר היה מוכר את נחלתו. לבסוף, אחרי ויכוח ידידותי במשך יום תמים […] אמר 'ידידי אתה, אחי, בזקני, בראשי, הנני מצהיר כי כן הדבר, נא לאמור לסיר משה שיתן לי אלף לירות שטרלינג למתנה ובן רגע נלך אל הקאדי.  "

גם משה מונטיפיורי מתעקש לשלם. דרישת הסכום הגבוהה בסוף מעידה, כנראה, על הבנת המוכר את חשיבות הקרקע עבור הקונה ואת ההזדמנות העסקית בעניין. היו בקרב יהודי ירושלים שתקפו את מונטיפיורי על נכונותו לשלם סכום כה גבוה בעד הקרקע, במקום להשקיעו במטרות פילנתרופיות אחרות או בקרקע זולה ממנה . אמנם אין להשוות בין משכנות שאננים למערת המכפלה וגורן ארונה בענייני קדושה, מסורת וערך. אך יש לרכישת קרקע זו חשיבות מקומית בסיפור הירושלמי.

בשדה זה נבנתה בשנת התרי"ז (1857) טחנת הקמח המודרנית הראשונה בירושלים, והיא נחשבה לחידוש מרשים בירושלים של אותם הימים. הטחנה הופעלה באמצעות רוח ונועדה להוזיל את עלויות הטחינה לתושבי העיר כולה. בשנת התר"כ(1860) נחנכה בסמוך לה שכונת משכנות שאננים, השכונה היהודית הראשונה מחוץ לחומות העיר העתיקה שהוקמה מכספי העיזבון של יהודה טורא.

הפחד משודדים ומחיות רעות והרצון לשמור על חיי הקהילה המוכּרים בקרבת המקומות הקדושים הרתיעו רבים מלצאת מחוץ לחומה. תכנון השכונה, חומה ושערים, עיצוב הגג בצורת שיניות חומה ושם השכונה המתייחס לביטחון ושלווה היו מעט מההשתדלויות שנעשו כדי להרגיע את התושבים לצאת. במאמץ רב שוכנעו משפחות מתושבי העיר העתיקה לעבור להתגורר במשכנות שאננים. יש הטוענים שסכום כספי ניתן למשפחות שעברו לגור בשכונה המבודדת החדשה. למרות קשיי ההתחלה בשנים הראשונות, שכונה זו הייתה חלוצה בתהליך שהביא להתרחבותה של ירושלים מחוץ לחומות העיר העתיקה.

ירושלים כיום היא העיר הגדולה ביותר בארץ מבחינת שטח ומבחינת אוכלוסייה, יהודית וכללית כאחד. רכישת הקרקע לפני 150 שנה והקמת השכונה עליה היא נקודת ציון משמעותית שאפשר לראות בה נקודת מפנה והתחלה למציאות הירושלמית הברורה לנו מאליה כיום – עיר גדולה ומגוונת בעלת פסיפס של שכונות.

השארת תגובה