פרשת תולדות

שמות השכונות הירושלמיות ומקורותיהם התנ"כיים

מאת טליה זיסקין (ייעוץ אקדמי: ד"ר ראובן גפני)

בתיאור תולדותיו של יצחק מוזכרות בפרשה כמה מהצלחותיו בתחומים שונים. על אף שחווה שנות בצורת ורעב בארץ, התברך יצחק וזכה לשפע תבואה: וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִוא, וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה שְׁעָרִים; וַיְבָרְכֵהוּ, ה'. (בראשית כו, יב). פירוש מקובל לביטוי 'מאה שערים' הוא שהשדה שזרע יצחק הניב פי מאה מהמשוער (או ממה שנזרע), כדברי הרשב"ם: מאה שערים – שדה ששיערוהו שיוציא כור אחד הוציא מאה כורין. הצלחתו המרובה של יצחק עוררה קנאה אצל הפלשתים ואבימלך מלך גרר שילח את יצחק מגרר.

יצחק המשיך והתיישב בנחל גרר ומתחיל לחפור בארות מים. רועי גרר רבו עם רועי יצחק על שתי הבארות הראשונות, ושמותיהן 'עשק' ו'שטנה' מעידים על מתיחות זו. הבאר השלישית נחפרה בלי מתיחות, ועל כן קראה יצחק 'רחובות', שם המבטא את תחושת הרחבות והמנוחה והנחלה שאליהן הגיע עם חפירת באר זו: וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם, וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת, וְלֹא רָבוּ, עָלֶיהָ; וַיִּקְרָא שְׁמָהּ, רְחֹבוֹת, וַיֹּאמֶר כִּי-עַתָּה הִרְחִיב יְהוָה לָנוּ, וּפָרִינוּ בָאָרֶץ. (בראשית כו, כב).

בראש חודש כסלו התרל"ד (1873) התאספו כמה צעירים מכולל הפרושים בירושלים במטרה לייסד חברה, כעין קבוצת רכישה. זאת על מנת להקים שכונה חדשה מחוץ לחומות העיר העתיקה שתיתן מענה נוסף לצפיפות וליוקר המגורים בעיר העתיקה. יוזמה זו הגיעה לאחר שכבר הוקמו כמה שכונות: משכנות שאננים (1860), מחנה ישראל (1867), נחלת שבעה (1869) ובית דוד (1873).

התכנון היה לאגד 140 תושבים שיקנו יחד חלקת אדמה המתאימה להקמת מאה בתים וחצרות שייבנו בבנייה מרוכזת. כך יוכלו להוזיל את עלויות הרכישה והבנייה. על פי התקנות שנקבעו מבעוד מועד, שבעה מבין המאה ייבחרו לנהל את החברה, יקנו את הקרקע ויתקינו תקנות, וחמישה תושבים נוספים ימלאו את מקומם. פסוקי הרוחב וההצלחה בפרשת השבוע הדהדו בראשם והיו מקור השראה, תקווה לברכה והצלחה. הם החליטו לקרוא לשם החברה 'מאה שערים' ולשכונה המתוכננת 'רחובות'.

יוסף ריבלין, מהדמויות שהובילו את הקמת השכונה, כתב: ועתה התקווה מרחפת ונשקפה לנו כמו שחר כי החברה הזאת תגדל […] ותעש חיל באפרתה. והחברה נתיסדה ביום ה' ר"ח כסלו לסדר ברכת ה' את יצחק וימצא בשנה ההיא מאה שערים, על כן שם חברתינו 'מאה שערים' ושם המקום 'רחובות', כי עתה ירחיב ה' לנו ופרינו בארץ (יוסף ריבלין, הלבנון, גיליון י"ח בטבת תרל"ד, 7 בינואר )1874 . בהמשך נקראה השכונה בשם החברה, 'מאה שערים', ולא בשמה המקורי 'רחובות'.

'שכונת הבוכרים' הצמודה למאה שערים מצפון הוקמה ב-1891 ושמה המקורי היה 'רחובות הבוכרים', בהשראת הפסוק לעיל. שכונות רבות נוספות הוקמו מחוץ לעיר העתיקה, והחזון להרחיב את ירושלים שמחוץ לחומות הלך והתממש. שכונות רבות נקראו בהשראת פסוקים שונים . מעניין לראות את נוכחות פסוקי התנ"ך בחיי היום-יום של המקימים, גם אם לא מפתיע במיוחד.

שכונת אבן ישראל, הנמצאת בין רחב אגריפס לרחוב יפו, נקראה בשם זה על פי הפסוק הלקוח מברכת יעקב ליוסף: וַתֵּשֶׁב בְּאֵיתָן קַשְׁתּוֹ, וַיָּפֹזּוּ זְרֹעֵי יָדָיו; מִידֵי אֲבִיר יַעֲקֹב, מִשָּׁם רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל. (בראשית מט, כד). הפסוק מתאר ישיבה איתנה והיאחזות (ישנה טענה כי דווקא שם זה נבחר בגלל המילה אבן בגימטרייה שערכהּ 53 ,כמספר הבתים שהיו בשכונה בתחילה).

שמה של שכונת משכנות ישראל, שהוקמה בסמוך כמה חודשים לאחר מכן, לקוח מברכתו של בלעם לישראל: מַה-טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ, יַעֲקֹב; מִשְׁכְּנֹתֶיךָ, יִשְׂרָאֵל. (במדבר כד, ה). שם זה מזכיר לתושבי השכונה שיש טוב בהשתכנות זו – תזכורת חשובה בתקופה שבה עדיין שרר פחד וחשש לגור מחוץ לחומות העיר העתיקה. המילה 'משכנות' מהדהדת את הנבואה על התרחבות ירושלים שהייתה משמעותית כאקט גאולי לבוני השכונות: הַרְחִיבִי מְקוֹם אָהֳלֵךְ, וִירִיעוֹת מִשְׁכְּנוֹתַיִךְ יַטּוּ–אַל-תַּחְשֹׂכִי; הַאֲרִיכִי, מֵיתָרַיִךְ, וִיתֵדֹתַיִךְ, חַזֵּקִי. (ישעיהו נד, ב).

שם נוסף שמבטא עניין זה הוא 'משכנות שאננים', שמה של השכונה הראשונה שהוקמה מחוץ לחומות. השראה לשם השכונה התקבלה מהפסוק: וְיָשַׁב עַמִּי, בִּנְוֵה שָׁלוֹם; וּבְמִשְׁכְּנוֹת, מִבְטַחִים, וּבִמְנוּחֹת, שַׁאֲנַנּוֹת. (ישעיהו לב, יח). הפסוק מתאר נבואה עתידית שבה עם ישראל ישבו במקומות מבטחים בשלווה. שם השכונה הוא מעין איחול וחיזוק לשוכני השכונה, שהעזו לעזוב את הביטחון היחסי שהקנו להם חומות העיר העתיקה ולהתגורר ראשונים במרחב חדש ופתוח.

שכונת בית יעקב, הצמודה למחנה יהודה, נקראה כך על פי המסורת כי מייסדיה היו 70 איש כמאמר הפסוק: כָּל-הַנֶּפֶשׁ לְבֵית-יַעֲקֹב הַבָּאָה מִצְרַיְמָה, שִׁבְעִים. ( בראשית מו, כז).

שמות השכונות הירושלמיות האלה הן בבחינת צוהר לסיפור הקמת השכונות החדשות, שממנו ניכר הקשר המסורתי החזק למקורות והרצון ליציבות, להצלחה ולחיזוק חיובי. גם כיום ניתן לפגוש בירושלים זיקה זו ורצונות שכאלה.

השארת תגובה