לשם מה לחיות?

שבוע חשבתי בשבילך (או בעצם- בשבילי…) על השאלה ’לשם מה אני חי‘… הגעתי בסוף למסקנה שאני חי כדי לחיות.

וה“לחיות“ הזה – בשביל מה הוא?

גם הוא בשביל לחיות.

בלי שום מטרה אחרת? רק כדי להמשיך להכניס חמצן לאף שלך? אתה חי רק כדי לא למות? מה אנחנו, בקרב הישרדות? להרוויח עוד כמה שניות פה?

וואי, צודק. לא חשבתי על זה.

אתה חי בשביל לעשות משהו. לא קיבלת חיים כדי למשוך פה שמונים שנה ואז לעבור למעלה. לא תיזזו לך את הנשמה מהשמים לפה ובחזרה לשם בלי סיבה. יש מטרה שבשבילה הגעת לפה. ומהי? בשביל מה אתה חי?

אוף! השאלה הזאת מעצבנת אותי! לא יודע למה. תן לחשוב שניה.

זה לא נעים לחדור פנימה, אבל זה חשוב. קח אפילו שעה.

זה הגיע מהר מהצפוי – אני חי כדי לחיות טוב, בכיף, אני נהנה מהחיים!

אתה לא היחיד. הרבה חושבים שההנאה היא תכלית חייהם.

ומה רע בזה? שיהנו קצת…

אין בעיה שיהנו, אבל שלא יעשו את זה למטרה העיקרית של החיים.

למה?

כי זה לא נכון. ההנאות הן אמצעים, לא מטרות, ובטח לא מטרת החיים.

תוכיח…

תסתכל מסביב. כמה תאונות, פצועים, ניצוּל, עניים, חולי נפש…

די כבר! זה מצמרר…

…אומללים, עוולות, בעלי מומים, מובטלים – כולם באו לעולם ולא השיגו את המטרה שלו? ולמה ללכת רחוק? תסתכל על עצמך. בכמה מהחיים אתה נהנה, ובכמה אתה מרגיש צער? הערכה שלי – פחות או יותר, היחס הוא חצי חצי. אז זאת המטרה של החיים? משהו שה‘ מספק לנו רק בחלק מהזמן?

השארת תגובה