פרשת יתרו

screenshot-2017-01-29-13-04-14

על חסידי אומות העולם – מיתרו ועד ימינו

מאת טליה זיסקין (ייעוץ אקדמי: ד"ר ראובן גפני)

שֵׁמע נפלאות מעשי ה' לישראל ביציאת ממצרים הגיע עד ליתרו. לכן הוא מופיע במדבר, עם ציפורה אשת משה ושני בניה. ונאמר עליו וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ עַל כָּל-הַטּוֹבָה אֲשֶׁר-עָשָהׂ ה' לְיִשְרָׂאֵל אֲשֶׁר הִצִּילוֹ מִידַּ מִצרְיָםִ )שמות יח, ט(. בהמשך יתרו מייעץ למשה עצה חשובה ומהותית לייעול שיטת ההנהגה והשיפוט שלו. יתרו, חותנו הקיני של משה רבינו, אינו חלק מעם ישראל, אולם הוא בא לסייע וניתן לסמוך עליו. אברבנאל מגדיר את יתרו כחסיד אומות עולם: והנה יתרו היה מחסידי אומות העולם ולכן שמח לבו ויגל כבודו בטוב ישראל והצלחתו וזה הוא ויחד יתרו שהוא מלשון חדוה )אברבנאל שמות פרק יח(.
מקור המושג בדברי חז"ל: חסידי אומות העולם, כיון שהן עושין שבע מצוות שנצטוו בני נח עליהן, הן וכל דקדוקיהן, הן נקראים חסידים )משנת רבי אליעזר פרשה ו עמ' 121 (. כדי להיות חסידי אומות העולם, על פי מקור זה, צריך לקיים את שבע מצוות בני נח, בשונה מחסידי ישראל שהדרישה מהם היא לקיים את התורה כולה.
המושג חסידי אומות העולם מופיע שוב אצל הרמב"ם, והוא מדגיש שכדי שיהיה להם חלק לעולם הבא, חיוני שקיום המצוות ייעשה מתוך סמכות תורת ישראל: כל המקבל שבע מצות ונזהר לעשותן הרי זה מחסידי אומות העולם, ויש לו חלק לעולם הבא, והוא שיקבל אותן ויעשה אותן מפני שצוה בהן הקב"ה בתורה והודיענו על ידי משה רבינו שבני נח מקודם נצטוו בהן )הלכות מלכים פ"ח י-יא(. המושג חסיד אומות עולם מקבל משמעות נוספת באמצע המאה ה 20- ומוכר כיום כמתייחס לאנשים לא יהודים שפעלו ללא תמורה והסתכנו למען הצלת יהודים בזמן מלחמת העולם השנייה.
כבר בחורף התש"ב ) 1941 (, הופיע המושג 'חסיד אומות העולם' בהקשר זה. אחד המסמכים שהשתמרו בארכיון המחתרתי 'עונג שבת' בגטו ורשה, היה דו"ח על פעילותו של אנטון שמיד, חייל בצבא הגרמני שסיכן את חייו כדי לעזור ליהודים. כותרת הדו"ח הייתה 'אחד בסדרה של "חסידי אומות העולם"'. בשנת התש"ה ) 1945 ( הציע מרדכי שנהבי, שלימים היה מנהלו הראשון של יד ושם, ליצור רשימה של חסידי אומות העולם שהצילו נפשות או רכוש של קהילות. בשנת התשי"ג ) 1953 ( אישרה הכנסת את חוק 'יד ושם רשות הזיכרון לשואה ולגבורה', ובשנים לאחר מכן החלו לעבוד על איסוף שמות הנספים, על הוצאת מחקרים העוסקים בשואה ועל הקמת המוזיאון. במהלך שנים אלה, העלו הניצולים בפני יד ושם ובפני מנהיגים ישראלים שוב ושוב את הבקשה לכבד את אלו שהצילו את חייהם. ביום הזיכרון לשואה ולגבורה בשנת התשכ"ב ) 1962 (, נחנכה שדרת חסידי אומות העולם ביד ושם. השדרה ציינה את היווסדו של מפעל חסידי אומות העולם, שנועד לאתר את אלה שלא מצאו מנוח בראותם את רדיפת הזולת, את האימה ואת הרצח ההמוני, ושהצליחו לעמוד מול כוחות הרשע ולהגן על יהודים ממוות ומגירוש. העצים הראשונים בשדרה ניטעו לאורכה בידי מצילים ממדינות שונות יחד עם היהודים שהצילו.
כשהמשיכו בני ישראל במסעם, הזמין משה את יתרו להצטרף אליהם בדרכם לארץ גם מתוך הערכה אליו והכרת יכולותיו לעזור וגם מתוך הרצון להיטיב עמו, אולי כדי להשיב לו כגמולו: והְָיהָ כּיִ- תֵלֵךְ עִמָּנוּ וְהָיָה הַטּוֹב הַהוּא אֲשֶׁר יֵיטִיב ה' עִמָּנוּ וְהֵטַבְנוּ לָךְ )במדבר י, לב(. כך גם מפעל חסידי אומות העולם מדגיש את החשיבות לזכור את המצילים, להנחיל את מורשתם ולהיטיב עמם. יד ושם אחראית להנציח את מעשיהם של חסידי אומות העולם ששמו נפשם בכפם להצלת יהודים. חוק יד ושם מסמיך את יד ושם להעניק לחסידי אומות העולם אזרחות-כבוד, ואם הלכו לעולמם – אזרחות זיכרון של מדינת ישראל, לאות הוקרה על פועלם.
עד לשנת התשמ"ט ) 1989 ( ניטעו על הר הזיכרון קרוב ל 2,000- עצים לכבוד חסידי אומות העולם. בשנת התשנ"ו ) 1996 (, משלא היה עוד מקום לעצים, נחנך גן חסידי אומות העולם ובו קירות שעליהם חקוקים שמותיהם של כל חסידי אומות העולם שלא ניטע לכבודם עץ, לפי ארצות מוצאם. כיום מוכרים יותר מ 26,000- חסידי אומות עולם, בהם דיפלומטים דוגמת ראול ולנברג, דיפלומט שוודי שהציל עשרות אלפי יהודים בהונגריה, כמו גם בעלי בתי מלאכה, אנשי דת, איכרים פשוטים ואנשים מן השורה כמו לאוקדיה ירומירסקה, פולנייה ששמעה בכי של תינוקת נטושה ואימצה אותה אליה במהלך שנות המלחמה. המשותף לכולם היה אנושיותם, מוסריותם ופועלם למען הצלת יהודים.

השארת תגובה