איך לדבר בצורה שבאמת יקשיבו לכם

פתיחה

אתה משתגע. מרגיש איך הלבה מבעבעת מפנים ובא לך להתפוצץ. אתה חייב לשתף אחרת פשוט תתחרפן. אתה ניגש לחבר שלך. כולך במתח. אתה מסתכל לו בלבן של העיניים ומבקש ממנו:

"אחי, אני הולך להגיד לך משהו אישי, אבל בחייאת, אין מצב בעולם שאתה מספר את זה למישהו. אפשר לסמוך עליך?". חבר שלך מחייך ועונה: "ברור! אתה מכיר אותי. כספת לידי זה גבינה שוויצרית".

אתה מתחיל לפרוק. המילים נתקעות לך בגרון. חבר שלך מנענע לך עם הראש וזורק כל מיני מלמולים כאלו: "מה אתה אומר?" ו "כן, נו, מקשיב, תמשיך אחי, תמשיך" אבל פתאום אתה קולט שהבן אדם בכלל עסוק באיזה הודעה שהוא מעביר בסמרטפון. אתה מבין שבעצם אתה מדבר לאוויר. לקיר. ללמפה. הוא אולי שומע אותך, אבל הוא לא באמת מקשיב לך. הוא רק עושה לך תנועות טכנוקרטיות עם הראש אבל הוא בכלל לא איתך. אתה מרגיש טמבל. מושפל. בשביל מה בכלל היית צריך לשתף אותו בדברים האישיים והכל כך יקרים לך? לכולנו יצא לחוש על בשרנו את ההבדל הכל כך גדוך בין מישהו ששומע אותנו לבין מישהו שמקשיב לנו. לכאורה מילים דומות, אבל למעשה אין דברים כל כך נפרדים מבחינת המשמעות שלהם כמו המילים הללו.

הרצאת טד

בעולמנו ההולך ונהיה רועש יותר ויותר, אומר מומחה השמע ג'וליאן טרז'ר, "אנחנו מאבדים את יכולת ההקשבה שלנו. אנחנו מקדישים כ-60% מזמן התקשורת שלנו להקשבה, אבל אנחנו לא מאוד טובים בכך"  למעשה, קובע  טרז'ר, נותרים אצלנו רק 25% ממה שאנחנו שומעים. אנחנו חווים את התופעה והשלכותיה על בסיס יומיומי כמעט בכל מקום: בבית, בכיתה, בעבודה ובסביבה החברתית שלנו. בהרצאת הטד הקצרה שתראו, נותן לכם  טרז'ר חמש דרכים שיכוונו מחדש את אוזניכם להקשבה מודעת לחברים שלכם ולאנשים שחשוב לכם להקשיב להם אבל יותר מכך:  סוף סוף תלמדו את הנקודות העיקריות בכדי לדבר בצורה כזו שאנשים יתחילו להקשיב לכם!

תכל'ס

" אמרתי, אתה מחסי;    חלקי, בארץ החיים. ז  הקשיבה, אל-רינתי–    כי-דלותי-מאוד"

מבקש דוד המלך בתהילים קמב, ו. לא שמע ה'. אלא הקשיבה אל רינתי. היכולת להקשיב היא אחת מהמיומנויות הגבוהות ביותר ביהדות.

ראיתם פעם איך נראה וויכוח בכיתה? איך שכל צד מנסה להשמיע את דברו ובו זמנית כבר חושב על המשפט הבא שהוא הולך להתיז לעבר החבר שלו ובדיוק מהסיבה הזו אין לו שום אפשרות לעצור רגע ובאמת להקשיב לטענות הצד השני?

חשבתם כמה פעמים בחיים שלכם הייתם בסיטואציות שממש קיוותם שיקשיבו לדברים החשובים שיש לכם להגיד אבל לפי התוצאות בסוף הבנתם שהצד השני בסך הכול שמע אתכם?

אין ספק ששימוש בארגז הכלים שמציע ג'וליאן טרז'ר דורש משאבי זמן וריכוז שלא תמיד יש לנו ראש לספק אותם. כי לך תעצור רגע משיטפון החיים ותתחיל לחשוב איך נראה ונשמע הדיבור שלך בעולם שטס במהירות האור. אבל אם בכל זאת חשוב לנו שיקשיבו למה שאנחנו אומרים, שלא נשים פול גז בניוטרל. שבאמת יקשיבו לנו, כדאי לנו להקשיב לטרז'ר ולהשתמש בארגז הכלים שלו. רק כך נוכל לדעת שהפעם, יש מצב לשם שינוי שהדברים שלנו ייכנסו גם ללב של השומעים אותנו ולא רק יעברו דרך האוזניים.

בוא ננסה פעם אחת, לחשוב על משהו שממש חשוב לנו, ונראה את התוצאות השונות שנקבל, לאחר שנדבר מתוך המודעות שהמדוברת בהרצאה.

ומה לגבי הקשבה לעצמנו? לקול הפנימי שלנו? לחלומות שתמיד רצינו להגשים?

בוא נעצור רגע לחשוב: האם אנחנו באמת מקשיבים לנו, או שהתרגלנו רק לשמוע את עצמנו?

ואולי ברגע שנתחיל באמת להקשיב לרצונות האמיתיים שלנו, נגלה כל מיני דברים ששנים אנחנו רודפים אחריהם ומחפשים אותם בכל מיני מקומות רחוקים, כשלמעשה הם היו כל הזמן מתחת לאף שלנו ורק חיכו שנקשיב להם.

השארת תגובה