תתחדש

”איזה פלאפון יש לך?“ שאל אותי פינטו השבוע. ”דור רביעי“, חייכתי. ”מהסבא רבא... למה? הי!“, קלטתי, ”יש לך פלאפון חדש! תתחדש“. ”הוא חדש יחסית“, פינטו העמיד את הדברים על דיוקם, ”תתחדש יחסית“, אמרתי לו, ”איזה דגם זה?“ לא שאני מבין בדגמים, אבל סתם התעניינתי.

”אייפון 7“. ”זה הכי מתקדם?“ ”כל הזמן זה משתכלל. אבל זה יצא ממש עכשיו. קניתי השבוע“, הוא אמר. ”השבוע, וזה רק חדש ‘יחסית‘“?! ”תקשיב, היום הכל מתחלף כמו גרביים. לפחות השמות נשארים כמו שהם“.

”וואי, המירוץ הזה אחרי ’הדבר הבא‘... לא מסתפקים בשום דבר. מדהים איך אפשר לגרום לבני אדם להוציא... כמה זה עולה? סדר גודל של אלף שבע מאות שקל? ורק בשביל כמה פונקציות שאין בגירסה הקודמת“, בחנתי את הפלאפון בשתי ידיי, ”זה מחיר של ש“ס!“

”לך חשוב לקנות ש“ס, ויש אנשים שמעניין אותם פלאפון חדש“, פינטו לקח בחזרה את הדנדשון. ”נכון. תגיד, מה ההבדל בין גירסה 6 ל-7?“ שאלתי. ”אני לא יודע בדיוק“, הוא הודה, ”אבל אנשים שמבינים בזה יכולים להגיד לך מה ההבדל“.

 ”כן, אבל אתה שם לב להבדל? או שאתה רק יודע שזה יותר טוב (או פשוט יותר חדש)“? ”בטח יש גם באגים שסידרו מהגירסה הקודמת“, הוא הוסיף.

”אולי זה הרצון להתעדכן“, אמר פינטו לאחר כמה שניות, ”כמו שתמיד רוצים להיות מעודכנים, לדעת מה קרה עד כאן. אתה רוצה את המכשיר הכי טוב“. ”אבל מה לחוץ לך על המכשיר הכי טוב? למה להשקיע בזה כל כך הרבה? מה רע במה שהיה לך?“

”אני לא מחליף כל שנה. יש כאלה שעושים את זה! אני מחליף פעם בכמה שנים, שלוש רמות קדימה“. ”אני לא מתקיף אותך, אני רק שואל את עצמי מה מניע אנשי להשקיע כל כך הרבה בדברים חדשים כשהם יכלו להשקיע בקום זה בדברים אחרים. טוב, בכל מקרה, תתחדש!“

”תודה. וואי, אני צריך ללכת“. נותרתי עומד במקום. ”קרה משהו?“ הוא שאל. ”פתאום אני קולט, מה משמעות הברכה שבירכתי אותך?“ ”שאתחדש“, הוא לא הבין מה התחדש לי. ”כן, אבל מה זה אומר?“

”לא יודע, זה מה שאומרים כשיש משהו חדש“. ”כן, אבל למה אומרים את זה בלשון עתיד? את הפלאפון החדש כבר יש לך! מה יהיה אם לא רק המכשיר שלך יתחדש, אלא שגם אתה בעצמך תתחדש איתו, שמשהו בתוכך יהיה חדש?“

”מה הכוונה? להשתיל כליה?“ ”למשל“, חייכתי, ”אולי יותר לב, או כבד, או תכונה או סדר יום“. הוא נתן בי מבט תוהה. ”תחשוב שניה. אתה היית רוצה להרגיש חדש? שונה? משודרג?“ הוא חשב שניה: ”נראה לי שכן“. ”ואם זה יעלה לך?“ ”יותר או פחות מאלף שבע מאות?“ הוא קרץ.

”אפס אגורות. אבל לא הכל זה כסף בחיים“. ”מה עוד יש?“ הוא שאל. ”חיים שלמים“, אמרתי. ”יש לי רעיון, תגיד אם מתאים לך: נכון דיברת על הצורך להיות מעודכן? הסטרס הזה, חוסר הנחת, המרדף הלא נגמר - באמת טוב ונעים לך איתם? תראה את איתן, הבחור חי בנחת בלתי נגמרת. מה אתה אומר על זה?“ ”הלוואי“, הוא ירה,

”קח את הפלאפון ותסגור לו את האינטרנט“, יריתי בחזרה. אני יודע שזו הצעה חריפה, אבל גם השדרוג היה חריף. שלושה שלבים קדימה. הוא היה המום. ”מה אני אעשה בפלאפון בלי אינטרנט?“

 ”תדבר עם ההורים, האחים, עם חברים מההווה ומהעבר, תשלח הודעות למספרים מומצאים, תצלם נוף, תשמע שירים, תשנה את הגדרות היצרן, תשחק אנגרי בירדס... תתחדש! רק שבועיים“, הצעתי למראה פניו. ”זה יותר מדי“ הוא אמר. ”יודע מה? אז רק עד שיצא אייפון 8...“.

                                    שב“צ שלום, שמריהו. 

השארת תגובה