בעקבות ההופעה הראשונה של 'הבימה' בקרית ארבע.

מה ההתלבטות?

לאחרונה חתמה שרת התרבות מירי רגב, האחראית גם על בתי התאטרון בישראל, על החלטה לפיהם מוסדות שיופיעו בהתנחלויות יקבלו תמריץ בסך 10% לתמיכה ואלה שיימנעו מכך יספגו הפחתה של כשליש מהסכום בפרמטר "מיקום ההרצות". בעקבות כך הופיע לראשונה תאטרון 'הבימה' בקרית ארבע. בתגובה שורת יוצרים ואנשי אקדמיה הביעו מחאה נגד הצגת "סיפור פשוט" במתנ"ס בקרית ארבע וקראו לתיאטרון לבטל אותה. האם לדעתכם רשאית המדינה בתור מממנת התאטרון לכפות את רצונה ולחייב אמנים להופיע במקומות כנגד מצפונם או שמדובר בהליכה של צעד אחד רחוק מידי, שכן בעתיד, תוכל המדינה בתרחישים אחרים לחייב אמנם דתיים להופיע בשבת או מול קהלים שמבחינתם יש להם בעיה הלכתית להופיע מולם. בקשנו מאופיר ומיטב, שניים מנוער החמ"ד להביע את דעתם בעד ונגד

אופיר שמואלי , כיתה י, ישיבת חמ"ד קרית הרצוג

.

מיטב הודיה רובינשטיין – כיתה יא', אולפנת אמי"ת להב"ה קדומים

אני בעד כי...

אני בעד הרעיון שמוסדות שיופיעו ביישובי יהודה ושומרון יקבלו תמריץ כספי מהמדינה, ואילו מוסדות שלא יסכימו להופיע שם יופחת להם תקציב התמיכה הממשלתי. לכן, לפי דעתי, תיאטרון "הבימה" היה צריך להעלות את ההצגה בקריית ארבע, אם מנהליו רצו להמשיך לקבל את התמריץ הכספי. החוק בעצם נותן למוסדות את המושכות לידיים ומאפשר להם לקבל חלק מההחלטה בעצמם. הם לא יחויבו להופיע ביישובים מעבר לקו הירוק, אך התגובה תהיה הפחתת תקציב. לעומת זאת אם יסכימו להופיע, יקבלו תקציב נוסף. גם תושבי יהודה ושומרון זכאים לראות הצגות וליהנות מתרבות כמו כל אזרח אחר. אין להתעלם מהוויכוח הפוליטי הקיים בנושא, ולכן הפתרון להשאיר את ההחלטה בידי המוסדות עצמם נראה לי נכון. פתרון כזה אינו מתיר לחייב אמנים דתיים ומסורתיים להופיע בשבתות ובחגים. אמן דתי מלכתחילה אינו מופיע בשבתות ובחגים, וכל מי שמעסיק אותו מביא זאת בחשבון כאשר בוחר להעסיק אותו. לעומת זאת, הופעה ביהודה ושומרון אינה אומרת בהכרח שהשחקנים תומכים בפעילות ההתיישבות שם, מכיוון שהשחקן מחויב לכללי המוסד בו הוא נמצא.

אני נגד כי...

לשבת באולם גדול ולהסתכל על הבמה לראות איך הספר שסיימתי אתמול קם לתחיה, איך השחקנים מכניסים נפח של קול ותנועה אני מתגוררת ביו"ש וכאן התושבים משלמים מיסים ומשרתים את המדינה לכל הפחות כמו שאר אזרחי המדינה. ברור לי שגם אני צריכה לקבל את כל השירותים וכל האפשרויות כמו מי שגר בתל אביב או בכל מקום אחר במדינת ישראל. מצד שני צריך לזכור כי השחקנים שהם אומנים בעלי יכולות מדהימות, הם לא כמו עובדים אחרים, הם מכניסים לא רק יכולת וכשרון אלא גם את נשמתם אל תוך היצירה אותה הם יוצרים ואותה הם צריכים להעלות בפני ובפני הצופים האחרים ולכן, יותר מכל תחום אחר, צריך שתהיה באומנות חופש בחירה ועשיה. כמו שאני לא רוצה שיכפו עלי לבטא עמדות שהם לא עמדותיי, לחשוב מחשבות שכופים עלי ולעשות מעשים שלא מתאימים לי ככה אני לא רוצה לכפות על אומנים שלא מעוניינים בכך לבוא ולהופיע בניגוד לדעותיהם. אבל ברור שהממשלה שהיא למעשה מייצגת גם אותי, צריכה להשתמש בכלי בו היא יכולה לעודד את מתן השירותים והצגות בכל רחבי המדינה, במרכז ובפריפריה. אני חושבת שאפשר לחלק את התקציבים כך שחלק מהתקציב שניתן לאומנים שלא מוכנים להופיע במקומות מסויימים יועבר לאומנים שישמחו להופיע גם ביו"ש. יודעת אני שישנם אומנים עם נפש חופשיה המוכנים לעוף מעל הרי שומרון ויהודה ורוצים להופיע במקומות בהם הקהל הם אנשים עם אחיזה בקרקע ואמונה בהתיישבות.

מה דעתך בעד או נגד לכפות על אומנים ?

View Results

Loading ... Loading ...

השארת תגובה