שאלה בעקבות רצח הלל אריאל

כשהתעוררתי הבוקר אחי סיפר לי שקרה פיגוע. פתחתי את החדשות והייתי בשוק. מדובר בילדה, צעירה ממני בשנה, שבסך הכול ישנה בשלווה במיטה שלה כשנכנס המנוול ורצח אותה. ראיתי את התמונות מן החדר שלה ואת הדם, ומאז המחשבות לא עוזבות אותי.
ומה אם מחר יקרה גם לי דבר כזה??!
מתי יהיה כבר הסוף של כל הטרור הזה?????!
אשמח לעזרה...
יעל

***********
תשובה: שלום יעל.
נתחיל מהשאלה האחרונה שלך – 'מתי יהיה כבר הסוף של הטרור הזה?!'.

תכל'ס? אין לנו מושג, וכנראה שגם לא לאנשים שמבינים קצת יותר מאתנו בענייני ביטחון. מה אנחנו כן יודעים? שעם ישראל עבר זמנים קשים בהרבה ושרד למרות הכול. הוא שרד אפילו את האסון של השואה, ויצא תמיד כשידו על העליונה ממשברים ומצרות לכל אורך ההיסטוריה. איך אמר פרעה? "וכאשר יענו אותו - כן ירבה וכן יפרוץ".

אחד הדברים שנתן תמיד ליהודים כוח בזמנים של חושך ומשמש בשבילנו עוגן עד היום, זאת האמונה. האמונה שנמצאת למעלה מן השכל. כי מה לעשות שלא תמיד השכל הקטנטן שלנו מבין ויודע את הראש של הקב"ה, וכמו שנאמר - "לו ידעתיו - הייתיו". הרי את עצמנו בקושי אנחנו מבינים, אז אותו נבין?!  אנחנו חיים, יעל, בעולם שיש בו סוג של "הסתר פנים". לא תמיד נקבל על המקום תשובות לכל דבר. אבל חלק מהבגרות שלנו זו הידיעה שגם אם אנחנו לא מבינים הכול – עדיין אנחנו יודעים ובטוחים שהדרך שלנו נכונה, ולמרות הקשיים אנחנו ממשיכים הלאה בנחישות ובתקווה.

המזל שלנו הוא שזכינו להיוולד בדור התחיה. קיבלנו מתנה לגור במדינה שכמה שהיא קטנה – ככה היא גדולה. בתערוכת הנשק האחרונה בפריז החברות הישראלית היו במקום השני מבחינת הנוכחות שלהן, ובכל העולם מתייעצים איתנו בנוגע לביטחון. ישראל נחשבת למעצמה עולמית ומגדלור לגויים בתחום הזה ובעוד הרבה אחרים.

ולמרות הכול, פיגוע נורא כמו זה שקרה לנו היום, מזכיר שלמרות הפיתוי של 'כוחי ועוצם ידי', אין לנו באמת אלא להישען על אבינו שבשמיים. כוחות הביטחון המדהימים שלנו זוכים לסכל מידי חודש מאות פיגועים, ועדיין אנו זקוקים בכל רגע לסיוע ולשמירה שלו מלמעלה.
"לכל זמן ועת לכל חפץ", ועכשיו, יעל, עת לבכות. להתכנס. להתאבל. להצטער על מותם של אנשים יקרים, ולזעוק לקב"ה בתפילות שיקרעו שבעה רקיעים. מחובתנו לדאוג לעורר את כל האדישים מתרדמתם, ולהתחזק ביחד מול הכאב באהבת חינם.

לצד זה, חשוב לשים לב לעצמנו ולא להתמכר לצפיה בחדשות. להיזהר לא להשתתף בהפצה בווצאפ של שמועות או תמונות מזירות פיגוע. זה רק מעצים את הפחד ומשרת את האויבים שלנו.
אחרי הכול נזכור תמיד שהניצחון של הטוב מתחיל קרוב מאוד, ונובע ממה שקורה במעגלים הצמודים אלינו. מההתנהגות הפשוטה שלנו בתוך הבית, בסניף, בבי"ס. אנחנו יודעים שכל תפילה בכוונה, כל מעשה חסד, לימוד קטן שהשתתפנו בו, ואפילו מחשבה טובה, כל אלו מזרימים כוחות וחוסן בעם ישראל כולו, שילך בעזרת ה' וינצח.

השארת תגובה