פרשת בהר בחוקותי

עיר חומה- על חומות ירושלים במקרא

מאת טליה זיסקין (ייעוץ אקדמי: ד"ר ראובן גפני)

פרשתנו עוסקת בדיני מכירת קרקעות ובתים בארץ ישראל וגאולתם, ובין היתר מוזכר הדין המפרט את זכותו של אדם שמכר בית בתוך עיר חומה, לגאול את ביתו בתוך שנה מיום מכירתו. אם לא גאל המוכר את הבית בפרק זמן זה, הבית נמכר לצמיתות לקונה אותו, ואינו חוזר לבעלותו אפילו בשנת היובל: ואִ יׁש ּכִ י-יִ מְ ּכֹר ּבֵ ית-מֹוׁשַ ב עִ יר חֹומָ ה וְ הָ יְ תָ ה ּגְ אֻ ּלָ תֹו עַ ד-ּתֹם ׁשְ נַ ת מִ מְ ּכָ רֹו, יָ מִ ים ּתִ הְ יֶ ה גְ אֻ ּלָ תֹו (ויקרא כה, כט). המכירה מתוארת ב‘עיר חומה‘, המפורשת על פי חז“ל כעיר שהייתה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון. המושג ’עיר חומה‘ מופיע פעמיים נוספות בהלכה. ערי חומה הן קדושות משאר המקומות בארץ ישראל, וקדושתן מתבטאת בכך שמצורעים אסורים בכניסה לערים אלה: עיירות המוקפות חומה מקודשות ממנה [=מארץ ישראל] שמשלחים מתוכן את המצורעים ומסבבין לתוכן מת עד שירצו יצא אין מחזירין אותו(כלים פרק א, משנה ז). אזכור נוסף של מושג זה מתייחס לחגיגת שושן פורים בט“ו באדר בערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון, בשונה מפורים דפרזים, הנחגג ברחבי הארץ והעולם בי“ד באדר. בירושלים, בין שבתוך החומות ובין שמחוצה להן, חוגגים פורים בט“ו באדר עקב היותה עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון. בסוף המאה ה-19 ,כשהחלו להיבנות שכונות מחוץ לחומות העיר, התעוררה שאלה בעניין ציון יום חגיגות פורים; עד היום אפשר למצוא שכונות חיצוניות שיש מי שקורא בהן יומיים את המגילה, אם כי ברוב המכריע של השכונות התקבלה המסורת לקרוא בט“ו. את חומת העיר העתיקה הנוכחית של ירושלים, הגלויה לעין כול, בנה הסולטאן הטורקי סולימן המפואר בשנים 1536-1541 ,והיא כמובן מאוחרת לימיו של יהושע בן נון. אך זו לא החומה היחידה שקיימת בירושלים. מתחתיה ובמקומות שונים בתוכה ומחוצה לה יש חומות רבות שנבנו במשך 4000 שנות קיומה של העיר, והן אלו שהעניקו לה מבחינה הלכתית את המעמד של ’עיר חומה‘. כבר בתקופת המקרא נבנו כמה חומות בירושלים; בעיר דוד, נמצאים קטעי חומת העיר הראשונה מהתקופה הכנענית לפני קצת פחות מ-000,4 שנה. זו החומה שכנראה הייתה בעיר בימי יהושע בן נון. בגן הארכאולוגי נמצאה חומה מתקופתו של שלמה יחד עם שער ארבעה תאים הטיפוסי לתקופה. חומה זו, נבנתה כנראה כדי לקשר בין העיר לבין אזור המקדש והארמון – ’האקרופוליס‘. במשך כ-250 שנה לא נבנתה חומה חדשה לעיר. בסוף המאה השמינית לפני הספירה, התרחבה העיר אל מחוץ לחומותיה הצרות ותושביה החלו לגור גם על הר ציון (’הגבעה המערבית‘ של העיר). חזקיהו החל בהכנות למלחמה באשור, ואלה כללו הקמת חומה שתקיף גם את העיר הפרוזה כמו שמתואר וַ ּיִ תְ חַ ּזַ ק וַ ּיִ בֶ ן אֶ ת-ּכָ ל- הַ חֹומָ ה הַ ּפְ רּוצָ ה וַ ּיַ עַ ל עַ ל-הַ ּמִ גְ ּדָ לֹות, וְ לַ חּוצָ ה הַ חֹומָ ה אַ חֶ רֶ ת, וַ יְ חַ ּזֵ ק אֶ ת-הַ ּמִ ּלֹוא, עִ יר ּדָ וִ יד; וַ ּיַ עַ ׂש ׁשֶ לַ ח לָ רֹב, ּומָ גִ ּנִ ים. (דברי הימים ב לב, ה). בחפירות ארכאולוגיות שנערכו אחרי מלחמת ששת הימים ברובע היהודי, נחשפו 40 מ‘ מהחומה. רוחבה הוא שבעה מטרים. קטע זה של החומה מכונה ’החומה הרחבה‘. החומה, שנבנתה ככל הנראה בבהלה ובדחיפות בשל האיום האשורי, נמצאה בנויה בחלקה על חורבות של בתים. הביקורת המובעת בנבואת ישעיהו מתייחסת לעניין זה: ואֶ ת-ּבָ ּתֵ י יְ רּוׁשָ לִַ ם סְ פַ רְ ּתֶ ם, וַ ּתִ תְ צּו הַ ּבָ ּתִ ים לְ בַ ּצֵ ר הַ חֹומָ ה (ישעיהו כב, י). ההכנות של חזקיהו למצור נשאו פרי וירושלים ניצלה, אולם עד שנת 586 לפני הספירה בלבד. לאחר מכן הצליחו הבבלים לפרוץ את חומותיה, להחריב את העיר ואת בית המקדש ולהותיר את ירושלים חרבה ומפורזת. החומה באשר היא משמעותית בהגנה ובתחושת החוסן. זכריה, שהגיע לירושלים יחד עם מעט שבי ציון שחזרו, מתייחס לכך שאין חומה ומתאר את המצב האידאלי שהעיר פרוזה מרוב תושבים ושהקב“ה הוא חומת האש של העיר ּפְ רָ זֹות ּתֵ ׁשֵ ב יְ רּוׁשָ לִַ ם מֵ רֹב אָ דָ ם ּובְ הֵ מָ ה ּבְ תֹוכָ ּה: וַ אֲ נִ י אֶ הְ יֶ ה-ּלָ ּה נְ אֻ ם-ה‘ חֹומַ ת אֵ ׁש סָ בִ יב, ּולְ כָ בֹוד אֶ הְ יֶ ה בְ תֹוכָ ּה (זכריה ב, ח-ט). ייתכן שנבואה זו של זכריה חיזקה את התושבים לזמן קצר, אך עשורים ספורים לאחר מכן, עם הגעתו של נחמיה לירושלים, הוא נרתם לסייע לתושבי העיר במצב הקשה שהיו שרויים בו ומקבל עליו להוביל את בניית החומה וָ אֹומַ ר אֲ לֵ הֶ ם אַ ּתֶ ם רֹאִ ים הָ רָ עָ ה אֲ ׁשֶ ר אֲ נַ חְ נּו בָ ּה אֲ ׁשֶ ר יְ רּוׁשָ לִַ ם חֲ רֵ בָ ה ּוׁשְ עָ רֶ יהָ נִ ּצְ תּו בָ אֵ ׁש, לְ כּו וְ נִ בְ נֶ ה אֶ ת-חֹומַ ת יְ רּוׁשָ לִַ ם וְ ֹלא-נִ הְ יֶ ה עֹוד חֶ רְ ּפָ ה (נחמיה ב, יז) . ואכן נחמיה יוצא במבצע משותף עם התושבים לבניית חומות ירושלים, שתוצאתו היא עיר מוקפת חומה מחדש והרמת המורל. חומה זו היא האחרונה המוזכרת במקרא, וגם שרידים קטועים שלה נמצאו, ככל הנראה, באזור עיר דוד. לאחריה נבנו חומות נוספות בימי בית שני: בתקופה הביזאנטית, המוסלמית הקדומה, הצלבנית, האיובית, הממלוכית והעות‘מאנית. חומות העיר העתיקה כיום תוחמות שטח של קמ“ר בלבד, אך ירושלים, ששטחה המוניציפלי הוא 125 קמ“ר, יושבת מפורזת מרוב אדם בתוכה בתפילה שהקב“ה מהווה חומת אש סביב, ונמצא לכבוד בתוכה.

השארת תגובה