החדש השטיח והכיתה שביניהם

שלום חברים.

ושוב אנחנו כאן עם המסר היומי – הארה 💡 קטנה לחופש גדול!

 

והפעם הדילמה הקשה האם "להלשין או לשתוק" 🙊:

 

הדלת נפתחת וכל הכיתה מסתכלת לכיוון ה'חדש'. זה שהצטרף הרגע לכיתה ועוד לא למד את ה'כללים', שכולם כבר רגילים אליהם. פתאום 'החדש' שם לב להתנהגות המגעילה של הכיתה ל'שטיח', זה שכולם אוהבים לרמוס אותו.

אם תשאלו את הכיתה, הם לא יבינו בכלל על מה ה'חדש' מדבר. נו, אז קצת צוחקים על 'השטיח', ביג דיל. אבל מסתבר שכמו המערבולות בכינרת, גם כוח ההרגל שלנו, יכול לשאוב כמעט כל דבר, כולל את המצפון והמוסר שלנו.

בסרטון רואים מה הכוח של ה'חדש' בלעורר את הכיתה לשים לב לדברים פסולים שהתרגלו אליהם. לא סתם אמרו לנו חז"ל בנגעים ב, ה: "אין אדם רואה נגעי עצמו", ואולי לאור הסרטון גם "אין הכיתה רואה נגעי עצמה".

ומה איתנו? האם בסביבה שלנו יש גם הרגלים מן הסוג הזה? האם אנחנו היינו מעזים לעמוד מול הבריון של הכיתה ולהעמיד אותו על מקומו?

שיהיה חופש נפלא לכולנו 🍉, ואל תשכחו להעביר הלאה!

 שלכם,

נוער 'הקהל למען ציון' ומשפחת החמ"ד.

השארת תגובה