משל המערה של אפלטון

מכירים את התחושה שביקרתם בפעם הראשונה בלונה פרק, עליתם על ה'בלאק ממבה' או על רכבת הרים מטורפת 🎢, ופתאום אתם קולטים שהנדנדה המפחידה מהגן השכונתי היא בעצם בדיחה?

אתם מנסים לספר לחברים שלכם שלא נעים לכם להרוס להם את המחשבות, אבל האמת היא שהם פשוט לא ראו שום דבר. החברים מנסים להבין איך נראה מתקן שמעיף אתכם באוויר לגובה 65 מטר אבל הדמיון שלכם נגמר במטר וחצי המוכר שלהם – הגובה של הנדנדה השכונתית. אתם מתוסכלים 😬 ומבינים שעד שהם לא יגיעו בעצמם ללונה פארק, הם פשוט יחשבו שאתם הוזים.

הסרטון הבא מביא לנו את משל המערה של אפלטון

אנחנו מתוודעים לאנשים שהורגלו מגיל אפס בחיי עבדות ולא מסוגלים לעכל שיש עולם מחוץ למערה הקטנה שלהם.

הנמשל ברור: כולנו שבויים במערה שלנו.

בחיי היומיום. בקטנות. במתחים. בקנאה. בטרדות הקטנות שמונעות מאתנו להבין שהאדם, כמו שאומר הרבי מקוצק: נולד בכדי להרים את השמיים 🎆.

בוא ננסה לפחות פעם אחת ביום, להרים את הראש מעבר, לחשוב רחוק יותר מהרגיל ולתהות בקול:

האם העולם שלנו הוא באמת המציאות האמיתית והנהדרת שמחכה לנו בחוץ או שאולי אנחנו יותר מידי שקועים במערה, ויש עולמות שלמים שעדיין לא גילינו אותם?

המשך חופש נעים 🍉 ואל תשכחו לשתף!

שלכם,

נוער 'הקהל למען ציון' ומשפחת החמ"ד.

השארת תגובה