הילדים מוכנים!

 

שלום חברים.

גם לכם מרגיש קצת מוזר שבאמצע החופש הגדול, בתוך כל הכיף והבילויים של הקיץ, נוחתים להם פתאום ימי "בין המצרים?!

אנו מתחילים אותם בצום (יז' בתמוז – היום) ומסיימים אותם בצום (תשעה באב), וביניהם שלושה שבועות ארוכים ומעיקים עם כל מיני מנהגים של אבלות על חורבן של מקדש שאף פעם לא ראינו, ודוגרי אין לנו באמת מושג מה חסר בחיים שלנו בלעדיו...

הסרטון הבא מנסה להפוך את נקודת המבט - 

אם לבכות על העבר נדמה לנו כמשהו ששייך לזקנים, הוא בא לומר שלצפות למקדש זה משהו שייך במיוחד לצעירים.

לכאלו שטוב להם עם מה שיש אבל הם לא מוכנים להסתפק בו.

לכאלו שכואב להם על כל מיני צרות, אסונות ופיגועים, וחולמים על עתיד שנראה אחרת לגמרי.

למי שמעריכים את השפע החומרי שאנחנו שקועים בו עד הצוואר, אבל זוכרים שהעולם הרוחני שלנו עדיין נכה, וגם ימשיך להיות כזה, עד שהלב הפועם שלנו, שקוראים לו בית מקדש, לא יחזור לחיות מחדש.

מעצבן לנו לעשות איזו עצירה למחשבה והתבוננות באמצע האטרף של החופש?

יודעים מה, אולי דווקא ככה נרגיש הכי חזק שמשהו בסיסי מאוד ממש חסר.

ועד שהוא לא יחזור חזרה שום דבר לא יהיה שלם...

שיהיה צום מועיל, וניפגש בע"ה שוב מחר. אל תשכחו להעביר הלאה!

שבת שלום ומבורך!

נוער 'הקהל למען ציון' ומשפחת החמ"ד.

 

השארת תגובה