פרשת ואתחנן

עבודה זרה בירושלים

מאת טליה זיסקין (ייעוץ אקדמי: ד"ר ראובן גפני)

הכניסה לארץ המובטחת וההגעה אל המנוחה והנחלה לּוותה באתגרים רבים. בפרשתנו מופיעה האזהרה משכחת הברית עם ה' ומעבר לעבודת אלילים. הִ ּׁשָ מְ רּו לָ כֶ ם ּפֶ ן-ּתִ ׁשְ ּכְ חּו אֶ ת-ּבְ רִ ית ה' אֱ -ֹלהֵ יכֶ ם אֲ ׁשֶ ר ּכָ רַ ת עִ ּמָ כֶ ם, וַ עֲ ׂשִ יתֶ ם לָ כֶ ם ּפֶ סֶ ל ּתְ מּונַ ת ּכֹל אֲׁשֶר צִּוְָך ה' אֱ -ֹלהֶ יך (דברים ד, כג). העונש מוזכר אף הוא: הַ עִ ידֹתִ י בָ כֶ ם הַ ּיֹום אֶ ת-הַ ּׁשָ מַ יִ ם וְ אֶ ת-הָ אָ רֶ ץ, ּכִ י-אָ בֹד ּתֹאבֵ דּון מַ הֵ ר מֵ עַ ל הָ אָ רֶ ץ אֲ ׁשֶ ר אַ ּתֶ ם עֹבְ רִ ים אֶ ת- הַ ּיַ רְ ּדֵ ן ׁשָ ּמָ ה לְ רִ ׁשְ ּתָ ּה, ֹלא-תַ אֲ רִ יכֻ ן יָ מִ ים עָ לֶ יהָ , ּכִ י הִ ּׁשָ מֵ ד ּתִ ּׁשָ מֵ דּון: וְ הֵ פִ יץ ה' אֶ תְ כֶ ם ּבָ עַ ּמִ ים, וְ נִ ׁשְ אַ רְ ּתֶ ם מְ תֵ י מִ סְ ּפָ ר ּבַ ּגֹויִ ם אֲ ׁשֶ ר יְ נַ הֵ ג ה' אֶ תְ כֶ ם ׁשָ ּמָ ה (דברים ד, כו-כז). עבודה זרה הייתה קיימת בארץ ובירושלים מימי ההתנחלות ולאורך ימי הבית הראשון. רבים ממלכי יהודה חטאו; אצל קצתם מוזכר שעשו הרע בעיני ה' ואצל אחרים מפורטים מעשיהם. מנשה בן חזקיהו מלך יהודה, בן המאה השביעית לפנה"ס, הוא דוגמה למלך שהִ רבה בעבודה זרה במהלך שנות מלכותו הארוכה. בֶּ ן שְ ׁתֵּ ים עֶ שְ ׂרֵ ה שָ ׁנָ ה מְ נַ שֶּ ׁה בְ מָ לְ כֹו וַ חֲ מִ שִּ ׁים וְ חָ מֵ ׁש שָ ׁנָ ה מָ לַ ְך בִּ ירּושָ ׁלָ ִם… וַ יַּ עַ ׂש הָ רַ ע בְּ עֵ ינֵ י ה' כְּ תֹועֲ בֹת הַ ּגֹויִ ם אֲ שֶ ׁר הֹורִ יׁש ה' מִ פְּ נֵ י בְּ נֵ י יִ שְ ׂרָ אֵ ל: וַ יָּ שָ ׁב וַ יִּ בֶ ן אֶ ת-הַ בָּ מֹות אֲ שֶ ׁר אִ בַּ ד חִ זְ קִ יָּ הּו אָ בִ יו וַ יָּ קֶ ם מִ זְ בְּ חֹת לַ בַּ עַ ל וַ יַּ עַ ׂש אֲ שֵ ׁרָ ה כַּ אֲ שֶ ׁר עָ שָ ׂה אַ חְ אָ ב מֶ לֶ ְך יִ שְ ׂרָ אֵ ל וַיִּשְׁתַּחּו לְכָל-צְבָא הַשָּׁמַיִם וַ יַּ עֲ בֹד אֹתָ ם (מלכים ב כא, א-ג). בחפירות ארכאולוגיות שהתקיימו בירושלים ברובע היהודי ובסביבות העיר העתיקה ואף בתל מוצא, נמצאו צלמיות של חיות וצלמיות של בני אדם מימי הבית הראשון, בין המאות ה-10-9 לפנה"ס ועד למאות ה-8-7 לפנה"ס, בהן הגיעו לשיא תפוצתן במקביל לעבודת ה'. צלמיות בעלי החיים שנמצאו היו בעיקר של בהמות רתומות ושימושן אינו ברור, ואילו צלמיות בני האדם שנמצאו היו בעיקר של אישה. דמות האישה מזוהה לרוב עם האלה עשתורת או האלה אשרה. הצלמיות שימשו כקמעות ביתיים שנועדו להבטיח פוריות ולהגן על האישה בעת לידה. המלכים חזקיהו ויאשיהו, בהפרש של כמאה שנה, מתוארים שניהם כמי שביצעו רפורמה דתית שכללה עקירת פולחן אלילים וריכוז הפולחן בירושלים. כלי הפולחן והצלמיות הרבים מתל מוצא נמצאו תחת שכבה עבה של עפר וגושי טיח. נראה שזה היה כיסוי מכוון בעקבות אחת הרפורמות של חזקיהו או של יאשיהו. גם בשאר יהודה הממצא של צלמיות רבות ושבורות העלה את ההנחה שנשברו בעקבות מהלכיהם לעקור את פולחן האלילים. כל אחת מהרפורמות האלה לא החזיקה מעמד מעבר לדורה, ובשנים שאחריו מתוארת עבודה זרה בירושלים. ירמיהו מסתובב בירושלים ומנסה להחזיר בתשובה. הוא מתייחס לעבירות רבות, בין היתר לעבודת אלילים, להקרבת בנים למולך, לאליל מואב בגיא בן-הנום בירושלים. המצב הקשה הזה מביא לנבואות חורבן לָכֵן הִּנֵה יָמִים ּבָאִים נְאֻם-ה' וְֹלא-יֵאָמֵר עֹוד הַּתֹפֶת וְגֵיא בֶן-הִּנֹם ּכִי אִם-ּגֵיא הַ הֲ רֵ גָ ה, וְ קָ בְ רּו בְ תֹפֶ ת מֵ אֵ ין מָ קֹום: וְ הָ יְ תָ ה נִ בְ לַ ת הָ עָ ם הַ ּזֶ ה לְ מַ אֲ כָ ל לְ עֹוף הַ ּׁשָ מַ יִ ם ּולְ בֶ הֱ מַ ת הָ אָ רֶ ץ, וְ אֵ ין, מַ חֲ רִ יד: וְ הִ ׁשְ ּבַ ּתִ י מֵ עָ רֵ י יְ הּודָ ה ּומֵ חֻ צֹות יְ רּוׁשָ לִַ ם קֹול ׂשָ ׂשֹון וְ קֹול ׂשִ מְ חָ ה קֹול חָ תָ ן וְ קֹול ּכַ ּלָ ה, ּכִ י לְ חָ רְ ּבָ ה ּתִ הְ יֶ ה הָ אָ רֶ ץ (ירמיה ז, לב-לד). הכיבוש והחורבן הבבלי הגיעו ושריפה והרס עברו על בית ה', בתי העיר וחומותיה. לאחריהם, נעלמו מירושלים הצלמיות כמעט לגמרי. עבודה זרה מעין זו עברה מן העולם היהודי, כדברי חז"ל בטל יצר העבודה הזרה. גיא בן-הנום וירושלים מהדהדים את נבואות החורבן כמו גם את נבואות הנחמה כֹּ ה אָ מַ ר ה' עֹוד יִ שָּ ׁמַ ע בַּ מָּ קֹום הַ זֶּ ה אֲ שֶ ׁר אַ תֶּ ם אֹמְ רִ ים חָ רֵ ב הּוא מֵ אֵ ין אָ דָ ם ּומֵ אֵ ין בְּ הֵ מָ ה בְּ עָ רֵ י יְ הּודָ ה ּובְ חֻ צֹות יְ רּושָ ׁלַ ִם הַ נְ שַ ּׁמֹות מֵ אֵ ין אָ דָ ם ּומֵ אֵ ין יֹושֵ ׁב ּומֵ אֵ ין בְּ הֵ מָ ה: קֹול שָ ׂׂשֹון וְ קֹול שִ ׂמְ חָ ה קֹול חָ תָ ן וְ קֹול כַּ לָּ ה קֹול אֹמְ רִ ים הֹודּו אֶ ת ה' צְ בָ אֹות כִּ י-טֹוב ה' כִּ י-לְ עֹולָ ם חַ סְ ּדֹו מְ בִ אִ ים ּתֹודָ ה בֵּ ית ה', כִּ י אָ שִ ׁיב אֶ ת שְ ׁבּות הָ אָ רֶ ץ כְּ בָ רִ אשֹׁנָ ה אָ מַ ר ה' (ירמיה לג, י-יא). 

השארת תגובה