החור השחור

"סליחה, אפשר רגע להתקשר? פשוט שכחתי את המכשיר...📱"

מכירים את התחושה הלא נעימה 😬 של בקשת טובה קטנה ממישהו שיעזור לנו לצאת ממצב שהסתבכנו בו?

אנחנו לוקחים את הנייד, הבן אדם לוטש בנו מבט, ואנחנו משתדלים לעשות את השיחה המתומצתת ביותר שעשינו. לא נעים לנו מכל הסיטואציה.

אבל איך  ננהג אם אותו אדם ילך לכמה דקות? כמה זמן נדבר אם נישאר לבד עם הטלפון בלי שיסתכלו עלינו כל הזמן? האם זה באמת משנה ועושה את ההבדל? 🤔

הסרטון הבא, מעניק לנו מבט אמיתי, משעשע אך נוקב, לאיך דברים עלולים להראות כשבני אדם מתמודדים עם ניסיון של הצבת גבולות.

הוא מצביע על הסכנה של "עיגול הפינות" המוסרי, שמדהים כמה קל להתגלש בו...

טבע האדם הוא שאנשים נזהרים משחור ולבן.

אנחנו לא נגנוב כסף 🗞 כי ברור לנו שזה אסור.

לא 'נשאל' ציוד מהעבודה/בית הספר הביתה, כי אין שאלה בכלל - זה לא שלנו!

ומה עם הגבול האפור?

מה לגבי שיחה קטנה על חשבון זמן העבודה שלנו בחופש, סתם לפטפט ככה עם החבר'ה?

ואם כבר, אז למה שלא נרים כמה מפיות קטנות וניקח הביתה? העולם יתהפך?! ביג דיל, מה כבר עשינו?

ישנו סיפור מפורסם על 'החפץ חיים' שנסע פעם עם עגלון שנטה לפעמים לתת לסוסים שלו לרעות בשדות🌱 של אנשים פרטיים. בכל פעם שהעגלון נטה למקום כזה החפץ חיים החל לזעוק: 'רואים רואים'. העגלון הסתכל ימינה ושמאלה אבל לא ראה אף אחד. באיזשהו שלב הוא שאל את החפץ חיים בכעס: 'מי רואה?! הלא אין פה אף אחד...'

ענה לו החפץ חיים: 'בשמיים רואים'.

הנמשל כמובן, ברור לכולנו...

המשך חופש נעים 🍉 ואל תשכחו לשתף!

נוער 'הקהל למען ציון' ומשפחת החמ"ד.

השארת תגובה