ריקוד המכונה

לאחרונה, נתקבלה החלטה בכמה וכמה מוסדות לימוד  להוציא את מכונות השתייה והחטיפים מבתי הספר בטענה שהם מספקים לתלמידים מזון שעלול להזיק להם לבריאות.

השבוע שאלנו את כרמל וחנה מהנהגת הנוער, האם לדעתם על בתי הספר להיפטר ממכונות המזון המספקות ג'אנק פוד לתלמידים או שכדאי בכל זאת להתחשב בתלמידים שמכונות המזון מהוות בעבורם פתרון יעיל ונוח לאוכל הואיל ואין להם דרך אחרת להביא אוכל לבית הספר?

אני בעד להוציא את מכונות המזון והחטיפים כי...

כולנו יודעים מה זה יום לימודים ארוך, ואיזה מזל שיש נקודות אור בקטע הזה של שעתיים מתמטיקה וחמש שעות פיזיקה ולסיום ספורט. אז בהפסקה הולכים לקנות ברד בצבע טורקיז ובהפסקה השנייה ארטיק בננה- תפוח, ובשלישית פיצה. כי מהבוקר לא אכלתי מבטיחה מה זה הרעב הזה פתאום זה לא קורה כל יום. אבל יש דבר אחד שפחות מדברים עליו שבסוג של טאבו מתמשך והוא: כמה רעילות הערימות מזון מהיר שאנחנו מכניסים לגוף בשעות ספורות ואיך זה ישפיע לעתיד על הגוף שלנו. עשרות מחקרים הוכיחו שמי שאוכל חסה יחייה יותר זמן. עזבו חסה, מזון לא מעובד כבר עושה את ההבדל המשמעותי, וברגע שמוסד לימודי תומך כביכול בתעשייה לא בריאה זה אומר משהו. אז אם באמת יוציאו את המכונות שנייה והחטיפים מבתי הספר ויביאו במקום זה דברים חיוניים לתלמיד, לא חטיף מלפפונים ומיץ רימונים אלא דברים שהם סבבה אבל עושים פחות נזק, שיעזרו לו להמשיך ביום חזק ובריא כתמר. כמו נגיד מה אתם אומרים על שיפודי אננס? לי זה נשמע כמו מהפכה והעולם יוכל לסמן v בגאווה ולהגיד צעד קטן לאדם צעד גדול לאנושות. הה וגם האמהות לא יוכלו להגיד רק שטויות יש בראש שלך. לא. גם קיווי ונקטרינה יש בו.
חנה אחימאיר
כיתה י. אולפנת חמ"ד אמנה, פרדס חנה.

אני נגד להוציא את מכונות המזון והחטיפים כי...

כמובן ששמעתם פעם את המשפט המפורסם "אם אין לחם, תאכלו עוגות!" הרשו לי להוציא משפט זה מהקשרו ולשייך אותו לפרשה העוסקת בהוצאת מכונות שתייה ודברי מאכל מבית הספר. ההתנגדות להוצאת מכונות חשובות אלו באה מצד התלמידים ולא כפינוק, אלא כי באמת ישנם בתי ספר שאין להם מקום לצרוך ממנו דברי מאכל ומשקה ולכן הם נאלצים לקנות הכל מהמכונות. מסכימה עם הטענה שמכונות אלו מספקות לתלמידים אוכל לא בריא, אבל "אם אין לחם, נאכל עוגות!" לא המצב האידיאלי, אבל זה בלתי אפשרי לתת לתלמידים ללמוד עד מאוחר ללא יכולת לקנות אוכל ושתייה. בנוסף, התפעול של קופסאות הפח הנפלאות האלו מפרנסות אנשים רבים והפתגם עכשיו מתחלף לפתגם "לחם, עבודה!" בהוצאת המכונות הללו יצטרכו הרבה אנשים ללכת היישר ללשכת התעסוקה שגם ככה עמוסה היום עד אפס מקום. לאור הסיבות האלו יש להתחשב גם בצרכני המכונות וביצרניהם ולתת להם להמשיך להתפרנס בכבוד ולאכול בכבוד.
כרמל כדורי
כיתה י"א. אולפנת חמ"ד אמנה, פרדס חנה.

נקודה לדיון בכיתה ובסניף

האם לדעתכם תפקיד בית הספר  'להיכנס' לתלמידים לצלחת ולהחליט בשבילם מה לאכול ומה לא?
כלומר היכן עובר הגבול בין הזכות של בית הספר להתערב בהחלטות שאינם קשורות לחומר הלימוד אלא כבר לאורח חיים?

השארת תגובה