פרשת קרח

כעיר שחוברה לה יחדיו?! על מחלוקות בירושלים

מאת טליה זיסקין (ייעוץ אקדמי: ד"ר ראובן גפני)

מחלוקת קורח ועדתו הפכה לשם דבר או לדוגמה של ויכוח מר בתוך עם ישראל,
שעלול להביא לתוצאות קשות. המשנה במסכת אבות מתייחסת למחלוקות שונות
בעם, ומפרידה בין מחלוקות ענייניות, שמתעלות מעל הצרכים והרצונות האישיים
ומטרתן “לשם שמים”, לבין מחלוקות שאינן לשם שמים, והן למטרת שררה, כבוד
עצמי ואין להן קיום: כל מחלוקת שהיא 'לשם שמים', סופה להתקיים. ושאינה לשם
שמים, אין סופה להתקיים. איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמים? זו מחלוקת הלל
ושמאי; ושאינה לשם שמים? זו מחלוקת קרח וכל עדתו (פרק ה משנה יז).
בירושלים, על אוכלוסיותיה המגוונות ובשל חשיבותה לקבוצות דתיות וחברתיות
רבות, התקיימו לא מעט מחלוקות ואף מאבקים לאורך הדורות, הן בקרב העם היהודי
עצמו, והן בינו לבין אחרים. כך למשל, בעת העתיקה, בסוף ימי הבית השני, התגלעו
בין קבוצות שונות בעם היהודי – הפרושים, הצדוקים והקנאים – מחלוקות הנוגעות
באופי החיים בעיר, קבלת שלטון זר והשפעותיו, הקפדה על טהרה ועל מעמד
הכהונה בבית המקדש. מחלוקות קשות אלה, החלישו את היישוב היהודי בירושלים
והביאו לחורבן פנימי. חז”ל מתייחסים לשנאת חינם שהביאה לחורבן הבית השני.
הבדלים בין תפיסות העולם בין זרמים יהודיים שונים – בכלל זאת בירושלים –
קיימים גם כיום. לעתים מתפתחות מחלוקות שבאות לידי ביטוי בין השאר בהפגנות
סביב שמירת השבת במרחב הציבורי, תפילת נשים בכותל המערבי ועוד. עם זאת,
קיימים ניסיונות רבים למצוא פתרונות שיוכלו לפשר בין הצדדים.
התקדשותה של העיר בנצרות ולאחר מכן באסלאם, הביאה אף היא למאבקים
חוזרים ונשנים לכיבוש העיר מצד בני דתות שונות. לעתים החריב השלטון
החדש את מוסדות הדתות האחרים, כמו למשל הכיבוש הפרסי שהחריב את
כנסיית הקבר. במקרים אחרים, ניכסה הדת השלטת את האתרים המקודשים
לדת המתחרה, דוגמת הצלבנים שהציבו צלב תחת הסהר שהתנוסס מעל כיפת
הסלע. במאות השנים האחרונות המחלוקות בירושלים עודן קיימות, אך מוצאות
ביטוין בדרכים אחרות, כמו תחרות על נוכחות בקו הרקיע של ירושלים, או שאלת
השליטה במקומות מקודשים כמו הר הבית, שעדיין לא הוכרעה חד-משמעית.
לעתים מקבלת החלוקה החברתית והדתית גם ביטוי גאוגרפי, באתר זה או אחר
ברחבי העיר. כך למשל, נקודת החיבור של רובעי העיר העתיקה; הנוצרי, המוסלמי
והיהודי, שהיא גם קרובה לרובע הארמני, מכונה ‘תצפית גגות', היות שהיא מחברת
את גגות שוקי העיר העתיקה אלה לאלה ומאפשרת תצפית לרובעי העיר ולכיוון הר
הבית והר הזיתים. מנקודה זו, ניתן לראות עד כמה מבני הדת של הדתות השונות
קרובים מאוד זה לזה ונראה ששלווה פרוסה עליהם ואף אפשר להגיע בדילוגים
מגג לגג. על חוויה זו אומר ש”י עגנון בכאב, אולי אף באירוניה, בית בבית נוגע וגג
בגג. יכול אדם לעבור מסוף ירושלים ועד סופה, דרך גגות בתיה, “כעיר שחוברה לה
יחדיו” – קרא אביגדור בלשון התהילים, ונתאנח אנחה גדולה ומרה. מחוברת היא
ירושלים על ידי בתיה ומחולקת על ידי יושביה. מי גרם לך ירושלים שהגעת לידי
כך?” ( ש”י עגנון, כנגן המנגן, עמ’ 86 )
אך יושבי העיר לא רק מחולקים. לאורך השנים התקיימו ועודם מתקיימים יחסי
שכנות בעיר שניתן לפגוש במקומות שונים כגון בשוק, ברכבת הקלה בבתי חולים
ובפארקים. בעשורים האחרונים מתפתחות יוזמות בירושלים שמטרתן שיח, מפגש
בין דתיים לחילונים ובין יהודים לערבים על מנת להתחיל לבנות אמון ולמוסס
מחיצות. עמותת גשר הפועלת לקידום הידברות בישראל קמה בירושלים ופועלת
יותר מ 40- שנה. בשנים האחרונות פורחות בעיר יוזמות ללימוד עברית וערבית.
נוסף עליהן ניתן לפגוש יוזמות המאחדות תושבים שונים לצורך מטרה משותפת.
שני מאבקים סביבתיים גדולים ששינו את פני העיר, עמק הצבאים ופארק המסילה,
הם פרי התאגדות תושבי שכונות שונות למען סביבה ירוקה עבור הקהילה.
ועדיין יש לאן לשאוף ובלבנו ממשיכות להדהד המילים מתהלים יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ
שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ לְמַעַן, אַחַי וְרֵעָי- אֲדַבְּרָה-נָּא שָׁלוֹם בָּך (תהלים קכב, ז-ח). וחזון
הנביא והֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי וְשִמַּׂחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל
מִזְבְּחִי כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים (ישעיהו נו , ז)

השארת תגובה