מונופול כשר

מונופול כשר

תחרותיות גם בענייני כשרות?

אנו יודעים כי הרבנות הראשית הייתה הגוף היחיד שהורשה להסמיך רבנים ולתת לבתי עסק תעודות כשרות. בתקופה האחרונה ישנם בתי עסק שמעוניינים לפתוח רשויות חדשות שיציעו את רבניהם והם אלה שיעניקו לבתי עסק תעודות כשרות, למען התחרות והבריאות במסחר בנושא זה.

האם נכון שיהיו כמה רשויות מתחרות או שמספיקה רשות אחת שמנהלת את כל ענייני הכשרות במסעדות ומפעלים?

אני בעד תחרותיות כי...

מאז ומתמיד באדם טמון האינטרס העצמי לדאוג להישרדותו, המתבטא ברצון לחיות בכבוד, להתפרנס ולפרנס. מנקודת השקפה כי ההנחה הזו מוסכמת על הכול, הענקת חופש כלכלי חברתי לפרטים בחברה תאפשר תחרות כלכלית בריאה שתביא לשגשוג הכלל. כאשר מתנהלת תחרות שכזו בין בתי עסק שונים, החברה מרווחת מכך. בתי העסק נמצאים תמידית בתחרות ביניהם, על מחירי הסחורה, זמינות השירות, וכדומה, כל עסק למען תועלתו האישית. התוצאה מכך היא לרוב הורדת המחירים, שירות מהיר יותר, וייצור יעיל יותר, כך שהציבור יוצא מרווח מהתחרותיות הכלכלית. לדעתי, כך גם יש לפעול בתחום הכשרות במדינת ישראל. לפי העיקרון שציינתי לעיל, הענקת חופשיות כלכלית לפרט תועיל לציבור. לעומת זאת, התמדה במצב הנוכחי, בו הרבנות הראשית לישראל בעלת מונופול כללי על כל הנוגע לכשרות, תפגע בציבור ותגרום לעליית מחירים בלתי רציונלית ולשירות איטי ומפוקפק. משום שלמרות הכול אכן מדובר בנושא שקשה להפקיר בידי אנשים פרטיים, מתוך הסכנה לאבד מאיכות הכשרות ומהימנותה, אני יכולה להבין את ההתנגדות לגישה זו. אך בעיני, הפתרון לבעיה זו הוא פיקוח בידי המדינה על בתי העסק הפרטיים לכשרות בצורה מינימלית וניהול מערכת משפט וחוק בכל הנוגע לכך. כך שהשגחת הכשרות לא תופקע לגמרי מידי המדינה, אלא תנוהל בידיים פרטיים ותפוקח על ידי גופים מדיניים שיוסמכו לכך, כגון הרבנות הראשית. לסיכום, לדעתי יש להעביר את ענייני הכשרות לידיים פרטיות, ולהשאיר בידי המדינה והרבנות הראשית לישראל את הפיקוח והאכיפה המינימליים וההכרחיים בלבד.
שלומית ברדוגו
כיתה י"א, אולפנת חמ"ד שח"ם.

אני נגד תחרותיות כי...

בואו נדבר רגע על תחרויות.. אין יותר כיף מההרגשה לנצח בתחרות, גם אם היא הכי קטנה כמו תחרות ריצה עם אח שלך מי מגיע ראשון הביתה. תחרותיות היא דבר טוב נכון ובריא. עד שזה מגיע לענף הכשרות. בענף הכשרות צריכים גוף מנהל אחד. זאת לא שכונה. במידה ונשען על כמה גופים אז כל אחד ייתן קריטריונים יותר מקלים כדי שהרוב יגיעו אליו. זאת מציאות שאנחנו לא רוצים פה במדינה. פתיחת השוק בענף הכשרות מיותרת ואף מסוכנת לכלל הציבור. אסור לתת לדבר כזה לקרות. לא היום לא מחר וגם לא בעוד 40 שנה. גוף אחד מנהל שידאג לסדר נורמאלי ושפוי בענף. אחרת נאבד את מי שאנחנו ואת מה שאנחנו צריכים לקיים. חוק אחד. תורה אחת. גוף אחד. רק ככה זה יעבוד.
פתחיה לוי
כיתה ט', ישיבת חמ"ד חורב ירושלים.

נקודת לדיון בסניף ובכיתה:

האם תחרותיות תורמת תמיד לתוצאות טובות יותר? האם היא תמיד נותנת מוטיבציה או שדווקא הלחץ לנצח שהיא גורמת עלול לגרום לפזיזות ולתוצאות פחות טובות?

השארת תגובה