פרשת עקב

ארון הברית בימיו של בר כוכבא

מאת טליה זיסקין (ייעוץ אקדמי: ד"ר ראובן גפני)

בפרשתנו מובא התיאור של משה עת קיבל את הלוחות הראשונים ושברם מיד כשראה את מעשה העגל. בקשת התשובה של משה מה' עבור עם ישראל התקבלה, ולאחריה מופיע הציווי לכתוב לוחות שניים ּבָ עֵ ת הַ הִ וא אָ מַ ר ה' אֵ לַ י ּפְ סָ ל-לְ ָך ׁשְ נֵ י- לּוחֹת אֲבָנִים ּכָרִאׁשֹנִים וַעֲלה אֵלַי הָהָרָה, וְעָׂשִיתָ ּלְָך אֲרֹון עֵ ץ: וְ אֶ כְ ּתֹב עַ ל-הַ ּלֻ חֹת אֶ ת- הַ ּדְ בָ רִ ים אֲ ׁשֶ ר הָ יּו עַ ל-הַ ּלֻ חֹת הָ רִ אׁשֹנִ ים אֲ ׁשֶ ר ׁשִ ּבַ רְ ּתָ , וְ ׂשַ מְ ּתָ ם ּבָ אָ רֹון (דברים י, א-ב). משה מילא את ציווי ה', ומאז ליווה ארון הברית את ישראל: במסעותיו ובחנייתו במדבר, עם ההתנחלות בארץ בשילה ולאחר נפילה בידי פלישתים בקרב ונדודים, ממוקם בירושלים בימי דוד ובבית המקדש על אבן השתייה מימיו של שלמה. על פי חז"ל, במאה השביעית לפני הספירה ובימיו של יאשיהו, נגנז ארון הברית. ומי גנזו? יאשיהו גנזו. מה ראה שגנזו? ראה שכתוב 'יולך ה' אותך ואת מלכך אשר תקים עליך'_(דברים כח), עמד וגנזו, שנאמר (דברי הימים ב לה, ג) 'ויאמר ללויים המבינים לכל ישראל הקדושים לה' תנו את ארון הקדש בבית אשר בנה שלמה בן דוד מלך ישראל אין לכם משא בכתף עתה עבדו את ה' א-להיכם ואת עמו ישראל' (תלמוד בבלי, יומא נב ע"ב). הרמב"ם מציין ששלמה הוא שבנה את מקום הגניזה העתידי אבן הייתה בקודש הקודשים במערבו, ועליה היה הארון מונח, ולפניו צנצנת המן ומטה אהרון. ובעת שבנה שלמה את הבית, וידע שסופו ליחרב, בנה מקום לגנוז בו הארון למטה, במטמוניות עמוקות ועקלקלות; ויאשיהו המלך ציווה וגנזו במקום שבנה שלמה… (הלכות בית הבחירה ד, א). עם שיבת ציון והקמת בית המקדש השני, נותר קודש הקודשים ריק ללא ארון הברית וכך לאורך מאות שנות פעילותו. עשרות שנים לאחר חורבן בית המקדש השני, בשנים 132–135 לספירה, התקיים מרד בר כוכבא. תכליתו הייתה להביא לחירות ירושלים מידי רומא ולכונן מחדש את עבודת בית המקדש. ראיה לכך הוצגה על גבי המטבעות שהונפקו במהלכו. על המטבעות הופיעו חפצים מבית המקדש הקשורים לעלייה לרגל, ביניהם נבל וארבעת המינים יחד עם כתובות המונות שנים לגאולת ישראל ולחירות ישראל וירושלים. סמלים אלה פנו אל רגש המורדים ועל מנת לחזק את ידיהם ואת ידי תושבי יהודה בצדקת המרד ובחשיבות מטרותיו, ואף להוות מעין מענה למטבעות שהנפיק השלטון הרומי שנועדו, בין השאר, להכניע את רוח היהודים. על אחד המטבעות נראים ארבעה עמודים וביניהם חפץ בעל רגליים וראש קמור. היו חוקרים שחשבו שארבעת העמודים מייצגים את בית המקדש שבנה הורדוס. התיאור יכול היה להגיע מזקני העם שעוד זכרו את בית המקדש ויכלו לתארו. את החפץ שבתוכו היו חוקרים שראו כשולחן לחם הפנים שמייצג את הרצון לחידוש העבודה התמידית בבית המקדש וְנָ תַ ּתָ עַ ל-הַ ּׁשֻ לְ חָ ן לֶ חֶ ם ּפָ נִ ים, לְ פָ נַ י ּתָ מִ יד (שמות כה, ל). חוקרים אחרים ראוהו כארון הברית. לכאורה מפתיע שהכמיהה למקדש תבוטא בסמל ארון הברית שלא היה קיים בבית המקדש השני, ואולי דווקא הארון מסמל את הכמיהה והרצון העמוקים העומדים בבסיס מרד בר כוכבא. לבנות בית מקדש כמו בית המקדש הראשון עם ארון הברית, בית מקדש עם גושפנקה א-לוהית. הרצון בנוכחות ארון הברית קיים לאורך אלפיים השנים האחרונות. הכנסייה האתיופית מאמינה כי ארון הברית נמצא באתיופיה בעיר אקסום. נוסף על כך מסופר על הרפתקנים, על תימהונים ועל רבנים שמחפשים כבר מאות שנים את ארון הברית. ביניהם וולטר הנריק יובליוס, שבעבודת הדוקטורט שכתב בשנת התרס"ו (1906) הגיע למסקנה שפיצח את מקום הימצאותו של ארון הברית ושלח לירושלים קפטן אנגלי צעיר בשם מונטגיו בראונסלו פרקר, לחפש בעבורו את האוצר. פרקר הגיע לירושלים, חפר בכל מיני אתרים ואחר כך ברח ממנה כל עוד נפשו בו, לאחר שהמוסלמים גילו את חפירתו במערה טבעית מתחת לכיפת הסלע. שוב בשנות ה-80 של המאה ה-20 ,חיפש רב הכותל, הרב מאיר יהודה גץ, את ארון הברית והחלה חפירה סודית מתחת להר הבית. חפירה זו התגלתה, הערבים פרצו למנהרה, וראש הממשלה מנחם בגין החליט לאטום את פתח המחילה בשכבה עבה של בטון ולהשיב את המצב לקדמותו. והכמיהה עדיין נותרה.

השארת תגובה