האם הזמן שלהם יותר יקר משלנו?

שיראל דילר:

אני קצת חוששת שאני כותבת את השורות האלה. אני פוחדת להישמע חוצפנית מדי, ואני באמת לא. באתי לכתוב לכם על יחס של מבוגרים כלפינו, שלדעתי והרגשתי, הוא לא משהו.

כן אני יודעת ובאמת מעריכה…

מבוגרים יודעים יותר-זה נכון!, מבינים יותר-מסכימה בהחלט, יש להם ניסיון, וצריך לכבד אותם.. זה ידוע. אבל האם הזמן שלהם יותר יקר משלנו? על זה לדעתי, יש ויכוח.

כמה פעמים קרתה לכם הסיטואציה הבאה: שיעור רגיל, באמצע שבוע עמוס ומטורף. אתם צריכים להכין פעולה, ללמוד לתאוריה, להתכונן למבחן, ללכת להתנדבות שלכם, לשמור על אחיכם הקטן, ללכת לעבודה ועוד המון דברים אחרים. והמורה לתומה נותנת לכם להגיש חיבור עם ציון לעוד יומיים.

המורה, אתם מסבירים בעדינות, מאוד עמוס לי כרגע. לדעתכם המורה תתחשב? תוותר, תדחה או תבין כמה באמת העומס לוחץ עלינו?

למורים ומבוגרים בכלל יש נטייה מסוימת וקצת מרגיזה לחשוב שהזמן שלנו לא עד כדי כך יקר, שאנחנו רוב הזמן עושים שטויות וחוגגים. אבל מבט קצר על הנוער ועל החברה שלנו, מוכיח אחרת.

נכון, אמנם אין לנו ילדים לגדל, בית לפרנס ואני סמוכה ובטוחה שזו משימה מאוד קשה, וזמן אין כל כך בחיים. אבל שימו לב אלינו. אולי אנחנו לא חוסכים כסף לחשבון חשמל, אבל כן עובדים בשביל הרשיון נהיגה. ואולי אנחנו לא מגדלים ילדים ופעוטות אבל כן מתנדבים עם כמה מהם… תחשבו כמה יהיה קל לבוס שלכם מהעבודה לבטל פגישה אתכם, או למורה לזלזל בסיפורי הזוועה שלכם על השבוע המטורף שנקלעתם אליו.

מה שאני רוצה שמבוגרים ידעו גם להעריך אותנו, את המפעלים שלנו. אולי הם נראים קטנים, ילדותיים וממש ממש לא חשובים. אבל הם מי שאנחנו, ומה שמעצב את האופי שלנו, והייתי רוצה להרגיש שגם העיסוקים שלי שווים משהו…

עשו לנו לייק בפייסבוק:

השארת תגובה