לפתוח לב חדש

זוכר שהתייעצתי איתך לגבי החבר שרצה שאעזור לו עם הפרוייקט?

כן.

אז אמרתי לו שאני מצטער, אבל אם אעזור לו זה יפגע בי, ולכן לא ייעצתי לו.

איך הוא הגיב?

שבוע וחצי אחר כך ביקשתי ממנו מחק לשניה, והוא סירב. שבוע וחצי! מחק!

אתה כועס?

את האמת? כן. דֵי. אם הוא יבקש ממני משהו עכשיו, אולי גם אני אשלוף לו פתאום את ספר הזכרונות שלי...

אבל אתה בעצמך כעסת עליו שהוא שמר לך טינה על זה שלא עזרת לו, אז מה אתה רוצה ממנו?

אני לא עזרתי לו כי זה היה פוגע בי. היתה לי סיבה.

עצה טובה – גם אם לחבר שלך אין סיבה לכך שהוא לא עזר לך, אל תשאיר את הלב שלך מלוכלך ברגשות הטינה האלו. עזוב את זה, שחרר.

למה? הוא פשוט... לא יודע מה לומר עליו.

אז אל תאמר :-). עזוב אותו. אל תפגע בעצמך. הרגשות האלה אוכלים אותך, פוגעים לך בנפש בפנים. זה מכניס אותך לאווירה רעה. זה לא שווה את זה.

טוב. אם הוא יבקש ממני, אולי אני אתן לו. נראה לי שיהיה לי קצת קשה, אבל יכול להיות שאצליח.

תתן לו עם חיוך?

לא תמיד אני נותן עם חיוך, אבל לא מספיק לך שאני אצליח לתת, אתה רוצה גם חיוכים?

זה לא בשבילו. זה בשבילך. בשבילך אל תשאיר בתוכך אפילו קצת שנאה. לא מספיק לא לנקום. צריך גם לא לנטור (=לשמור) בלב את השנאה. אנחנו רוצים חיים של אהבה, לא של ההיפך. זה הופך אותנו לאנשים מלאי חיים, טוב ולא מעט אושר.

ואיך עושים את זה?

אולי תחשוב שמה שקרה, קרה. עכשיו – דף חדש. הנה, קח שניה את הדף הזה ואת העיפרון, ותכתוב עליו כל מה שעובר לך בראש על החבר שלך. אל תחסוך. כתוב הכל.

כתבתי.

עכשיו תקרא את זה, ותזכור שבסך הכל הוא סירב לך פעם אחת להשתמש לו במחק. תחשוב על הגודל של הקֶצר שהמחק הזה יצר ביניכם. אתה רוצה את הקצר או את הקשר?

באמת הייתי רוצה לפתוח איתו דף נקי. אבל זה תלוי גם בו.

וגם בך. עליו אתה לא יכול להחליט. רק על עצמך. ומה שבידיך, תעשה. וביד שלך, אגב, יש עכשיו דף מלא בטרוניה (חלקה צודקת) על החבר שלך.

שניה, איך אני מנקה עכשיו את הדף הזה? יש לך אולי מחק שניה?

השארת תגובה