נקי באמת

השבוע נדבר על הניקיון משבועה לשווא.

עזוב. בחיים לא נשבעתי. מבטיח.

אתה יודע מה מוגדר כשבועה ומה לא?

לומר "נשבע לך באלוקים" (כאילו עם שם ה', או שם אחר של ה'), לא?

לא רק. זו השבועה הבסיסית ביותר, שאם עוברים עליה, עוברים גם על הזכרת שם ה‘ לבטלה. אבל יש שבועות גם בלי שם ה'.

מה, לומר ”בחיי“?

”אני נשבע בחיי“ זה שבועה. אבל גם ”בחיי“ סתם זה לא פשוט. באמת טוב שלא לומר את זה.

וסתם ”אני נשבע“?

גם זו שבועה. בכלל כדאי להוציא את המילה ”נשבע“ מהלקסיקון. שבועה זה דבר חמור. חכמים ביטלו שבועות מסויימות בעקבות מקרה שאשה נשבעה וקברה בן.

גם בהבטחה זה ככה?

אין בהבטחה איסור של שבועה, אבל גם בה קיים הערך העקרוני של אמירת האמת. הנקיות בענייני שבועות היא להיזהר שלא נעבור על מה שאנו אומרים גם כשאנחנו לא נשבעים. שכשנאמר ”כן“, זה יהיה ”כן“.

וכמו שצריך להיזהר לקיים את מה שאנחנו אומרים, צריך גם להקפיד שמה שאנחנו אומרים, באמת התקיים... או בקיצור: לא לשקר.

כן. יש לי חבר שאם הוא מדבר אמת – הוא מסמיק מבושה...

אני לא מדבר רק על שקרנים. כל אחד מאיתנו צריך לנקות את עצמו מהשקרים הקטנים שמתערבים לו מדי פעם בדיבור ופוגעים לו בכח הזה, שכשהוא נקי – הוא אדיר. מאוד קשה להחזיק באמת, אבל מאוד פשוט: מה שלא נכון – לא קיים. לא אומרים. רק מה שהלב מעדי שהוא אמיתי אומרים (ע"פ הגדרת ר' ישראל סלנטר), בכל מחיר. ומקבלים רווח גדול הרבה יותר. רק כך אפשר להיות מחוברים באמת לה' – שהחותם שלו הוא "אמת".

תשמע, אני אנסה שלא לשקר. לא נשבע, אבל מבטיח להשתדל.

השארת תגובה