באמונה

תגיד, ראית פעם עבודה זרה?

לא. אבל ראיתי אנשים שעובדים עבודה זרה – נוצרים. וראיתי מישהו שהוא כאילו עובד עבודה זרה.

מי שמתגאה?

מישהו שכועס. אבל למה באמת זה כמו עבודה זרה? אולי כעס וגאווה זה מאוד חמור, אבל עד כדי כך?

מה עושה העבודה הזרה? לוקחת כח שה’ יצר בעולם, וטוענת שהוא המקור – השמש היא הכח העליון, אין מי שברא אותה; הכסף יענה את הכל, ואין מי שמעניק אותו מלמעלה; החופש הוא הערך המוחלט ואין בלתו. ה’ יצא מהתמונה. גם הגאווה והכעס הולכים בכיוון – מי שמתגאה שוכח שהכל ה’ נתן לו, ומי שכועס שוכח שהכל נהיה בדברו.

שהכל נהיה בדברו?!

שכל מה שקורה, נהיה בדבר ה’. מתי אדם כועס? כשמשהו לא הולך כפי מה שהוא רוצה, כשהקלפים נטרפים לו בפרצוף. ומי טורף לו אותם? הנהג בנתיב הסמוך שלא נותן לו להשתלב? ההורים שדורשים ממנו לחזור הביתה עד השעה אחת? התינוק שלא נותן לו לישון כמה שעות ברצף?

אלא מי?

בורא הכל הוא גם מנהיג הכל. כל מה שנהיה – זה בהחלטה שלו, על פי מה שהוא רואה שיהיה הטוב ביותר. ואם זה מה שרואים במבט-העל – על מה יש לכעוס? על זה שאני לא יכול לצפות עשרים מהלכים קדימה? או שהשיקולים שלי לא לוקחים בחשבון את כל המערכות המורכבות יותר מנקודת המבט הפרטית שלי?

אבל הדוגמאות שנתת אלו דברים שבני אדם אחרים גורמים. לא ה’.

זאת סוגיה מורכבת, אבל בגדול נֹאמר (ויש שחולקים), שבני האדם מחליטים מה הם יעשו, אבל הפגיעה שנוצרה לי מהחלטתם – מִשמים. לפעמים ה’ מונע ממני להיפגע למרות שאדם אחר רצה לעשות לי רע. היה מקרה שנהג אוטובוס לא עצר למישהו בתחנה כדי שהוא יוכל לעלות, וכך אותו אדם ניצל מפיגוע שאירע באותה נסיעה אחר כך. המחבל החליט להתפוצץ, אבל ה’ הציל מפגיעה את אותו אדם.

שבטח כעס כמה דקות לפני זה על הנהג שלא העלה אותו לאוטובוס.

כן. אבל בוא נעשה את העסק יותר פשוט – אם אני רוצה לשלם לאוטובוס ומגלה שאין לי כסף בארנק – כאן אף אדם לא החליט נגדי, נכון? תסכים איתי שמסובב הסיבות ניוֵוט את המציאות כך שלא אוכל לעלות על האוטובוס הזה?

כן. ואם אני כועס, אני בעצם לא מאמין שזה מה’, ולטובה… אוקי. אבל למה אי אפשר לבקש מאנשים שם כסף לנסיעה?

 

למה לא? מצוין! תבקש. וזה באמת פתרון יותר טוב מאשר לכעוס ולאבד את השכל. השאלה מה העמדה הנפשית שלך כלפי המצב שנוצר. אתה לא חייב להישאר בו, אתה יכול וקרוא לפעול מעשית כדי לשפר אותו, ולפעמים זאת בדיוק המטרה של מי שסיבב את המצב שנוצר…

השארת תגובה