כל אחד יכול להיות גיבור

פתיחה

פעם אחת חבר שלי סיפר לי סיפור הזוי לגמרי:

באמצע שחיכה לאוטובוס בתחנה המרכזית בירושלים ניגש אליו בחור אחד שהוא בכלל לא הכיר, הציג בפניו את אשתו ואמר לה:

"את רואה מיכל, זה הגיבור שלי. הבן אדם שאני חייב לו כל כך הרבה"

וחבר שלי מסתכל עליו נבוך ואין לו מושג בכלל מה הבן אדם הזר הזה שהוא לא זוכר שאי פעם פגש רוצה ממנו. רק מה, אחרי הקדמה כזו לבוא ולהגיד לבן אדם:

'תשמע אחי, לא נעים לי אבל אני ממש לא זוכר אותך' יראה קצת מגוחך. אז חבר שלי ניסה לזרום עם הסיטואציה ולהיזכר בכל זאת מאיפה הוא מכיר את הבן אדם הזה. עד שהבן אדם ראה שחבר שלי לא ממש מחובר ואמר לו:

"איך אפשר לשכוח? הייתי שיעור א' בישיבה ואתה היית כבר תלמיד וותיק בשיעור ה'. ואיך שהגעתי לישיבה הזו הרגשתי כאב בטן וישר רציתי לעוף משם. הסתכלתי על כל הפרצופים של הבחורים שלמדו וכולם נראו לי כל כך רציניים ומאיימים. רגע לפני שלקחתי את התיק שלי בחזרה פתאום נגשת אליי משום מקום, נתת לי צ'פחה חברית על הכתף, חייכת אליי ואמרת לי בידידות את המילים הבאות שהחיו אותי: "מה קורה אחי? למה אתה רציני כל כך? בוא נלך לאכול ביחד ארוחת ערב, תספר לי קצת על עצמך ואני אעשה לך סיור קצר בישיבה".

"ואז הכול נפל לי" אמר לי חבר שלי, "נזכרתי שאני הייתי אחראי על כל החבר'ה החדשים, רק בגלל שעברתי מאות חבר'ה כאלו לא זכרתי אותו בכלל. אבל היית מאמין שפעולה כל כך פשוטה שבכלל שכחתי ממנה אשכרה השפיעה בצורה כזו על הבן אדם עד שגם אחרי יותר מעשר שנים הוא זוכר אותי?".

הרצאת טד

בהרצאת טד קצרה ומעניינת במיוחד: כל אחד צריך למצוא את הגיבור שבו  מסביר לנו דרו דאדלי, מדוע  בעצם לכל אחד מאתנו יש את האפשרות להיות גיבור ולהפוך את העולם של מישהו אחר לטוב ומחייך יותר.

דאדלי מספר לנו על מקרה קטן שמבחינתו היה זניח ושולי לגמרי אולם מצד האדם השני שנתקבל בנתינה שלו, הדבר חולל סערה גדולה שהכריעה וגרמה לה לקבל החלטה ששינתה את חייה.

בעצם, הכוח שיש לנו להשפיע ולהפוך לגיבורים עבור אנשים אחרים דרך פעולות יומיומיות שנראות לכאורה כטריוויאליות ופשוטות הוא בלתי נתפס:

אם זה חיוך או מילה טובה שבדיוק הגיע במקום ובזמן הנכון והצילה בן אדם שבכלל לא חשבנו שנוכל להשפיע עליו בצורה מדהימה ועוצמתית כל כך.

תכל'ס

בואו נודה על האמת: אף אחד מאתנו לא מסתכל על עצמו במראה וחושב שהוא גיבור. לא כי אנחנו כאלו צנועים גדולים אלא כי המילה 'גיבור' נתפסת אצלנו ככזו שמגיעה לבן אדם שעשה מעשה גבורה או הרואי במיוחד. משהו נוצץ ובלתי רגיל שלגמרי לא קשור לפעולות היומיום שאנחנו מבצעים תמיד.

אבל אם נחשוב על העניין לעומק, נגלה שבעצם אין לנו באמת מושג כמה כוח והשפעה טמונים ביכולות שלנו להשפיע על הסביבה הקרובה והרחוקה שלנו כמו גם על שאר העולם.

זה יכול להיות פוסט תמים שנכתוב בפייסבוק ויגיע למישהו אחר, חיוך תמים וקטן שנשגר לעבר אדם שאנחנו בכלל לא מכירים או סתם הלוואה של חמישה שקלים עבור מישהו שבמקרה נתקע ובזכותנו הצליח להגיע בזמן ולהשלים את המשימה שלו, שאח"כ המשיכה והולידה מעגלי השפעה נוספים על שאר הסביבה.

העניין עם הפעולות הקטנות והלכאורה פשוטות האלו, זה שאנחנו יודעים איך הם מתחילים אבל אין לנו מושג איך הם ייגרמו.

נראה שאף פעם לא נדע איך ועד לאן יגיע וישפיע החיוך שלנו ואולי כמו בסיפור עם חבר שלי, זה יהיה החיוך שיתערב בצומת הדרכים של בן אדם עצוב ומבואס ויגרום לו לגלות מחדש את האור במערה.

החלק הטוב בעניין הוא שהכדור כמו גם מעשי הגבורה נמצאים שם לגמרי אצלנו ולידנו וכל מה שנשאר לנו לעשות זה לדעת להעריך דווקא את הפעולות היומיומיות הפשוטות והכאילו אפורות הללו, שלך תדע עד לאן כוח הנתינה שלהם יגיע.

לתגובות: avinoam8111@gmail.com

השארת תגובה