עולים קומה

סיימנו את הנקיות. בעצם סיימנו את קומה א‘. עכשיו מתחילים את הקומה הבאה.

איזו קומה?

קומת החסידות. עד הנקיות – זהירות, זריזות ונקיות – זו קומת הצִדקות, מה שצריך לעשות כדי להיות צדיק.

מה באמת?

לפעול ”לפי הספר“. החסידות היא קומה מעל. אתה יכול לנסות להגדיר מהי חסידות?

לעשות מעבר למה שצריך? לפנים משורת הדין?

יפה מאוד. לא רק לעשות את הטוב, אלא לרצות את הטוב. ממילא, גם מה שלא חייבים לעשות, אם האדם מזהה שזה דבר טוב, שזה משהו שה‘ רוצה, גם הוא רוצה לעשות את הדבר הזה.

טוב, אז נתחיל את קומה שתיים? מה המידה הראשונה בה?

הפרישות. לפרוש מדברים שמעיקר הדין מותרים. החסידות תגיע אחר כך. קודם ה“סור מרע“, ואחר כך – ה“עשה טוב“.

הי, זה מקביל לזהירות ולזריזות!

יפה מאוד. מה זה אומר?

לא יודע… אולי שקודם צריך לא לעשות רע ואז אפשר לעשות את הטוב?

אולי. אבל גם אם אתה לא יודע עדיין מה המשמעות, זה טוב שאתה שם לב לזה. בעתיד תוכל לתת משמעות לנקודה שהבחנת בה.

בכל אופן, נתחיל לדבר על הפרישות. פרישות משמעה לפרוש גם ממה שהתורה לא אסרה עלינו כדי לא להגיע לאיסור.

כמו למשל יין של גויים, שאסרו כדי שנהיה חברים שלהם ונבוא להתחתן איתם?

יין נסך זו גזירת חכמים על כל העם שמחייבת את כולם. אחרי שהם גזרו את הגזירה הזו (כדי שלא יגיעו לאיסור תורה), היא הפכה לאיסור ממש. לעומת זאת, הפרישות מתייחסת לדברים פרטיים שהאדם פורש מהם רק לעצמו, וגם אחרי שהוא פורש מהם, הוא יודע שהם מותרים מעיקר הדין. אם אדם פורש מאכילת ממתקים בגלל שהוא אוכל אותם רק בשביל התענוג וזה לא בריא, הוא יוכל לתת ממתקים לאדם אחר, כי זה מותר. ויותר מזה: יש מקרים שבהם הוא יאכל בעצמו ממתקים בשביל הטעם, כשהוא יעשה חשבון שבמאזן הכולל עדיף כך מאשר אחרת.

וואי, זה נשמע מאוד מכוון. לא פשוט לעשות משהו מיוחד, ולפעמים לוותר עליו כי כך יותר נכון.

נכון.

אבל אני לא מבין משהו: אם זה בעייתי, למה חכמים לא אסרו את זה לכולם?

שאלה טובה. בעזרת ה‘ בשבוע הבא. ועד אז –אל תתחיל פרישות מעשית, טוב? צריך ללמוד את הנושא לפני שניגשים אליו. בינתיים, תפרוש מהפרישות…

השארת תגובה