משמר הדלת האחורית

איך גורמים לאנשים לקנות מוצר?

מסבירים להם כמה הוא טוב, או כמה הם צריכים אותו.

זאת דרך אחת. יש עוד דרכים: לפרסם אותו ביחד עם דברים שאדם רוצה בהם – למשל דמות מפורסמת, או נוף מהמם ומנגינה נעימה. התת מודע של האדם מחבר את המוצר לדברים שהוא רוצה, ואחוז הסיכויים שהוא יקנה את אותו מוצר – גדל.

זה טיפשי לקנות מוצר רק בגלל ששמו אותו בפרסומת אחת עם ציוצי שרקנים או שחקן כדורסל.

לא הכל פועל בחיים על שכל. ויש כאלה שמנצלים את העובדה כדי להגיע דרך הדלת האחורית ולהשתלט על הבית. ולא רק באמצעי המדיה. גם בחיים.

אדם מצוי מורכב מנשמה וגוף. הנשמה שואפת להוסיף טוב לעולם, והיא מגשימה את חלומה באמצעות הגוף. הגוף הוא כלי הביצוע. שניהם ביחד מהווים צוות שעושה טוב.

אולי הנשמה עושה טוב, אבל הגוף – לא תמיד…

נכון, כי יש עוד כוחות שמשפיעים עליו. הגוף בפני עצמו, בלי כח החיים שבו – הוא בשר ודם דומם. הוא פועל על פי הוראות מבפנים. הבעיה היא, שלא את כל ההוראות הוא מקבל מחדר הבקרה הנכון…

איזה עוד חדר בקרה יש?

ליתר דיוק, ההוראות הבעייתיות לא מגיעות מחדר בקרה, אלא מחדר בלי כל כך בקרה. יש גורמים שמשגרים לו משם הוראות. רוצה לנחש מיהם?

הנחש?

אהבתי. דפוס הפעולה הנכון הוא שהגוף מקבל הוראות פעולה מהשכל. לפעמים האדם מתפתה ומפעיל את גופו לא בשכל, אלא על פי דחפים או רצונות נמוכים שבאים ישר לנקודות התורפה, ולוחצים עליהן – מושכים לכיוון הנאות לא מבוקרות או עצלוּת, ודוחפים אותנו לפעול כרצונם. 

מכיוון שכח הפעולה בפועל נמצא בידיים של הגוף, אם היצר השתלט עליו, הנשמה לא יכולה לעשות איתו (ולו…) טוב.

יש מה לעשות נגד זה?

כאן הפרישות נכנסת לתמונה. היא באה כדי למנוע מצב של השתלטות מזיקה של היצר והטייה לא טובה לכיוון החומריות. היא לא נובעת מסלידה מהחומר, אלא מאחריות עליו. החומר אינו רע, אך הוא חסר חוש כיוון. הוא צריך רוח שתכוון אותו בדרך הנכונה כדי להגיע לשלמות.

הרוח מכוונת את הפרושים לנהוג בפרישות כדי לא לתת ליצר לתפוס עמדות מפתח שלא מתאימות לו ושלא טוב לאף אחד שהוא יהיה בהן.  

השארת תגובה