Twiter
Facebook
   
 
בגרות קיץ תשע''ג 2013


הדפס

שלח לחבר
נושאים ממוקדים לבחינת הבגרות
17/03/13
צוות האתר
שם :
דוא"ל : *
דוא"ל חבר : *
תאור :
Leave this empty:
 
 
נספח למיקוד למידה לשאלון 34114
מועד קיץ תשע"ג 2013
 
 
שימו לב - נושאים אלו לא יכללו בבחינה:

 
הרקע ההיסטורי להקמת המדינה: 
  • הצהרת בלפור, כתב המנדט, אזכור הצעות החלוקה של שנות ה-30, החלטת 181 של האו"ם (החלטת החלוקה) מיום כ"ט בנובמבר 1947, מלחמת העצמאות.
 
זהויות של אזרחים וקבוצות במדינת הלאום היהודית:
  • יוצגו סוגי זהויות: לאומית, דתית, אזרחית.
  • יוצגו הזהויות הספציפיות הקיימות בישראל: זהויות באוכלוסייה היהודית, זהויות באוכלוסייה הערבית והדרוזית.
 
מאפייניה או היבטיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית:
  • המצב המשפטי המחייב ([מעמדה של] הכרזת העצמאות, חוקי היסוד, חוקים אחרים)
  • לוח השנה, החגים והסמלים של המדינה המשקפים את העם היהודי
ההיבט הדמוגרפי:
  • קיומו של רוב יהודי
  • בין הציבורי לפרטי: הגבלה מסוימת של זכויות מתוך מטרה להעניק צביון יהודי למדינה (ימי המנוחה – חוק שעות עבודה ומנוחה, נישואין וגירושין, מניעת פגיעה ברגשות דתיים, מקומות קדושים וכיו"ב)
המיעוטים בישראל:
  • היבט דמוגראפי-סוציולוגי: הכרת קבוצות המיעוט השונות (ערבים, דרוזים ואחרים)
  • אופיו של המיעוט (לאומי, דתי, אתני)
 
 
פרק ב': מהי דמוקרטיה
 
זכויות קבוצתיות - יש ללמד את המושג כולל הדוגמאות לזכויות קבוצה שונות (כגון הזכות לשפה) ואת ההתלבטות לגבי עצם הענקתן ולגבי היקף הענקתן
 
התנגשות בין זכויות ועקרונות דמוקרטיים לבין ערכים ואינטרסים ציבוריים אחרים:
  • יובאו דוגמות מהמציאות הישראלית וממדינות אחרות להתנגשות בין ערכי חירות ושוויון לבין ערכים אחרים, כגון ערכים דתיים, ערכים לאומיים וביטחוניים.
  • יוצגו אינטרסים ציבוריים, כגון: רגשות הציבור, נימוקי בטחון ושלום הציבור, אינטרסים ציבוריים מעשיים (למשל, עורקי תחבורה יעילים).
 
השתתפות אזרחית:
יובהרו משמעותם וחשיבותם של מעורבות והשתתפות אזרחית, כמשלימים להשתתפות פוליטית.
 
פיזור העצמה והסמכות: הפרדת הרשויות; איזונים ובלמים
יידון הרעיון הקלאסי של הפרדת הרשויות (מונטסקייה), הפעלתו, יישומו וגלגולו בעיקרון של איזונים ובלמים.
חוקה וחוקים כאמצעי להגבלת השלטון.
יוסברו ההבדלים בין חוקה וחקיקה רגילה ויובהר ההבדל בתוקפם המשפטי.
יובהרו הדמיון וההבדל בין חוקה פורמאלית למטריאלית.
 
הפרות חוק:
סוגי הפרות חוק: עבריינות פלילית (רגילה).
עבריינות שלטונית.
עבריינות אידיאולוגית פוליטית
 
שאלת גבולות הציות לחוק:
מקרים בהם יש ספק, מחלוקת או מתח בשאלת המחויבות לציות לחוק:
  • סירוב לציית לחוק מטעמי מצפון ואידיאולוגיה
 
עקרון הכרעת הרוב ושמירה על זכויות המיעוט:
 
עקרון הכרעת הרוב כעיקרון לקבלת החלטות.
יחסי רוב ומיעוט במדינה דמוקרטית. זכויות המיעוט כבָּלַם לעריצות הרוב.
 
המעמד (המשפטי) המיוחד של הכרזת העצמאות.
 
חוקי היסוד ומעמדם
יוצג המצב המשפטי של חוקי היסוד ומעמדם, ידון הנושא "המהפכה החוקתית" והוויכוח לגביה/
 
הפלורליזם החברתי בחברה הישראלית - הדומה והשונה בחברה: הטרוגניות, שוֹנוּת, פלורליזם, שסעים.
 
חיים משותפים בחברה הישראלית (לאור השסעים בחברה) – השסע הלאומי
ייבחנו השסעים בחברה, וכן האפשרויות והאתגרים לשילוב:
יילמד באופן מפורט: השסע הלאומי. יפורטו:
  • תיאור הקבוצות השונות, השוני ביניהן לצד המשותף להן.
  • המחלוקות, הגורמים לשסע ולהתמשכותו, דרכי הביטוי של השסע.
  • אתגר החיים המשותפים לאור השסע, האפשרויות להסכמות, פשרות וצמצום המחלוקות [דרכי התמודדות עם השסע].
תוצג העובדה שיש מחלוקות על אופן הצגת האירועים ההיסטוריים סביב הקמת המדינה וזהו אחד הגורמים המזינים את השסע הלאומי בישראל.
 
 
מעורבות פוליטית של האזרחים בישראל:
  • פנייה לגופי ביקורת ממוסדים: בג"ץ, נציב תלונות הציבור.
  • השתתפות בהפגנות, בשביתות פוליטיות וכיו"ב.
  • שימוש האזרחים באמצעי התקשורת.
  • תגובות להתרחשויות פוליטיות וחברתיות באמנות, בספרות בתיאטרון ובקולנוע.
 
הכנסת כמוסד מייצג ריבוני:
עליונות בעיקרון ומגבלות במציאות.
יובהרו התחומים שבהם קיימת עליונות הכנסת והתחומים שבהם מוטלות עליה הגבלות.
 
הכנסת כמייצגת את העם.
הרכב הכנסת – תוצאות הבחירות.
תידון שאלת הייצוג של הקבוצות החברתיות והפוליטיות השונות: עדות אתניות, נשים, קבוצות גיל וכיו"ב.
כינוס הכנסת, פעילותה ופיזורה על פי חוק יסוד: הכנסת.
 
הכנסת כרשות מכוננת
סמכות הכנסת לקבל חוקי יסוד ולקדם חוקה.
 
סמכויות החקיקה של הכנסת בהיעדר חוקה
 
הכנסת כרשות מבקרת ומפקחת.
  • יידון כוחה של האופוזיציה כפועל יוצא של הרכב הקואליציה הממשלתית (גודלה ומידת הקִרבה האידיאולוגית בין השותפים).
  • אפשרויותיה ומגבלותיה של האופוזיציה.
  • כוחן ומגבלותיהן של ועדות הכנסת.
  • בקרה על חלוקת המשאבים.
  • יחסי הגומלין בין הכנסת והממשלה
  • תלות הממשלה באמון הכנסת.
  • הגבלת עצמאותה של הכנסת בגלל האופי הקואליציוני של הממשלה.
  • תידון הבקרה באמצעות חוק התקציב.
 
יובהרו הקשיים בכינון ממשלות בישראל בשל היותן ממשלות קואליציוניות ובשל חלוקת הכוחות השווה בין הגושים (בשנות ה-80).
  • הגורמים המשפיעים על הרכבתן של קואליציות.
  • ייבחן כוחן של מפלגות קטנות במו"מ קואליציוני.
  • דרך קבלת החלטות של הממשלה.
  • תיבחנה המסגרות שבהן מתקבלות ההחלטות: מליאת הממשלה, קבינט מצומצם, ועדות שרים ומסגרות אחרות.
  • מבנה הממשלה - תיבחן סמכותה ועצמתה של הפקידות הממשלתית [דרג נבחר מול דרג מנהלי]
 
מקורות המשפט הישראלי:
חוק יסודות המשפט, מקורות המשפט הישראלי, הבחנה בין חוקי יסוד, חקיקה, חקיקת משנה, חקיקה שיפוטית.
הדיון על שילוב המשפט העברי, שיטת המשפט ומערכת המשפט.
  • סוגי משפט: פלילי, אזרחי, חוקתי-ציבורי-מנהלי.
  • שופטים ולא מושבעים, זכות הערעור.
  • מבנה מערכת בתי המשפט (כולל הצעות לשינויים בה)
  • דרכי מינוי שופטים בישראל
בתי משפט על פי תחומים: בתי דין רבניים, בתי דין צבאיים וכיו"ב.
 
ביקורת שיפוטית
 
חקיקה שיפוטית
 
גישה פורמליסטית מול גישה אקטיביסטית
 
 
אשכול א : (למגזר היהודי)
 
מדינת ישראל והעם היהודי בתפוצות
    • יוצגו מכלול מרכיבי הזהות של יהודי התפוצות והדילמות איתן מתמודדות הקהילות. יוצגו מגמות בדמוגרפיה של העם היהודי בעולם.
    • התלמידים יערכו היכרות בסיסית עם קהילות ישראל בתפוצות ויעמדו על הזהות היהודית המגוונת בעולם
    • האחריות והמחויבות ההדדית של מדינת ישראל והעם היהודי בתפוצות
    • תיבחן ההשפעה של יהדות התפוצות על קביעת מדיניות הפנים והחוץ של ישראל ומחויבותה של מדינת ישראל לקליטת עלייה, לקהילות ישראל בתפוצות ולגורלם של היהודים בעולם.
 
הוויכוח על נחיצות החוקה.
חוקי היסוד: האם הם תחליף לחוקה?
בוויכוח על נחיצות החוקה יועלו לדיון:
  • יתרונה של חוקה ומגבלותיה.
  • האם ניתן להגן על זכויות האזרח והמיעוט ללא חוקה?
  • האם הכרחית חוקה בישראל; האם אנחנו בדרך ליצירת חוקה או להשלמתה על בסיס חוקי היסוד הקיימים.
 
 
אשכול ב' (למגזר הערבי)
 
זכויות אדם ואזרח בישראל
זכויות אדם ואזרח במערכת החוק בישראל
תיעשה הבחנה בין סוגי הזכויות ומימושן בישראל.
יובהר ייחודם של חוקי היסוד העוסקים בזכויות האדם – חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק.
תובהר מעורבות מערכת בתי המשפט בהגנה על זכויות הפרט ועל זכויות המיעוטים.
 
זכויות מיעוטים בישראל
מימוש זכויות אדם ואזרח וזכויות מיעוטים.
תידון השאלה: מדוע מתעכבת חקיקת חוק זכויות אדם ואזרח בישראל?
תידון ההתנגשות בין זכויות האזרח לבין עצמן ובין זכויות אלה ויעדיה האחרים של מדינת ישראל.
תיבחן השמירה על זכויות הפרט מול הצורך להגבילן במצבי חירום (קצרים או מתמשכים).
 
חובות האזרח [בישראל]
 
הקשר שבין זכויות וחובות [בישראל]
 
התקשורת והפוליטיקה בישראל - תיעשה השוואה למצב הקיים במדינות דמוקרטיות אחרות.
 
השפעת התקשורת על מערכות הבחירות, על חילופי השלטון ועל שינויים בהרכב הממשלה.
 
מבנה הרשויות המקומיות.
 
 
בעקבות שאלות שעלו מהשטח, להלן כמה הבהרות לנושאי הלימוד המחייבים
המופיעים במיקוד לבחינת הבגרות במועד קיץ תשע"ג

  1.  
  2. בהתאם לנאמר בחוזר מפמ"ר תשע"ג 1:
 
חומרי הלימוד המאושרים להוראה לנבחני קיץ תשע"ג / חורף תשע"ד – שאלון 34114:
 
ספרי הלימוד מהם ניתן ללמד לעת עתה הם:
 
א. משטר ופוליטיקה בישראל – יסודות האזרחות/ אברהם דיסקין, הוצאת מגי .
 
ב. להיות אזרחים בישראל/ חנה אדן, ורדה אשכנזי, בלהה אלפרסון, הוצאת מעלות.
 
ג. ההוראה באמצעות ספר הלימוד"להיות אזרחים בישראל" תעשה תוך שילוב מחייב של חומרי לימוד מעודכנים: על המורה המלמד באמצעות ספר זהחובה לעשות שימוש בחומרים המעודכנים כדלקמן:
 
ד. נושאים 1-6; 30: נושאים אלה יש ללמד על פי הפרקים המעודכנים הנמצאים באתר מפמ"ר אזרחות, חטיבה עליונה, תחת הכותרת: עדכון לספר הלימוד "להיות אזרחים בישראל"
 
ה. נושאי הלימוד: גישות חברתיות-כלכליות במדינה הדמוקרטית ומדינת רווחה [נושא 9 ברשימה לעיל], זכויות חברתיות [תת-נושא בתוךנושא 10] ושבות ואזרחות [נושא 22] –– יש ללמד באמצעות המדריכים למורה שיצאו בשנת תשע"א על ידי הפיקוח על הוראת האזרחות ונמצאים באתר מפמ"רחטיבה עליונה / תכנית לימודים / מדריך למורה.
 
ו. שאר הנושאים יילמדו על פי פרקי הספר הקיימים.
 
2. להלן כמה הבהרות לנושאי הלימוד המחייבים, בעקבות שאלות שעלו מהשטח:
 
    • נושא 3(3) – ההצדקות למדינת הלאום מנקודת מבט דמוקרטית – נקודת מבט דמוקרטית על שני מובניה – הפורמאלי והמהותי, ולכן, מדובר הן בהצדקות דמוקרטיות והן בהצדקות ליברליות למדינת לאום.
    • נושא 5(2) – רשימת החוקים שפורסמה במיקוד - על התלמיד לדעת לפחות את החוקים המופיעים ברשימה.
    • נושא 22 - משמעות חוק השבות לגבי מעמדם של לא-יהודים בישראל; - יש להתייחס לשאלה: חוק השבות - חוק מבחין או חוק מפלה?
    • נושא 27 - הממשלה ותפקידיה – יש להתייחס לכל תפקידי הממשלה.
    • נושא 32 - השסע הדתי - מתוך: חיים משותפים בחברה הישראלית (לאור השסעים בחברה)הנושא "השסע הדתי" הוא נושא אשכול, הגזור מנושא כללי העוסק בחברה הישראלית לגווניה .
 
בהצלחה
 
 
עוד בנושא
 הוסף תגובה
הוסף תגובה
כותרת : *
שם :
דוא"ל :
תאור :
Leave this empty: