מתחת אותי שבוע. אז תגיד לי בבקשה עכשיו – למה הנשמה?

שבת שלום גם לך. בקשר לשאלה, זה הולך ככה: ה‘ טוב?

כן. הוא עושה לנו טובות, נותן לנו חיים, אוויר, אוכל, משפחה.

קיצרת לי תהליכים. ה' טוב, ומי שטוב רוצה להיטיב לאחרים. עכשיו, אם אתה קצת טוב, יכול להיות שתרצה לעשות טוב לאחרים, אבל לא יותר מדי… אבל אם אתה הכי טוב שרק יכול להיות, תרצה שהטוב שלך יהיה המקסימלי, לא?

נשמע הגיוני. 

ומה הטוב המושלם שהטוב המושלם רוצה לתת לבריות שברא (כדי שלהיטיב להן)?

זו בעצם השאלה: 'מה הדבר הכי טוב שיש'. באמת שאלה… 

תקשיב סיפור. כשהייתי צעיר יותר (ולא שעכשיו אני זקן…), הגעתי לבית של הרב מרדכי אליהו זצ“ל. אני זוכר את זה כאילו זה היה לפני שעה ושבע דקות. את כל הפרטים. נכנסתי עם אבא שלי לסלון של הרב, ואחרי כמה משפטים, אבא שלי יצא והשאיר אותנו ביחד. שאלתי את הרב שאלה שהיתה מאוד חשובה לי.

מה?

זאת היתה שאלה אישית. והיא עדיין כזאת… הרב ישב והקשיב לי, ובאותו יום זכיתי לכמה דקות בגן עדן. אני זוכר את ההרגשה – לשבת עם הרב, עם דמות כזו מיוחדת, עוצמתית, רכה, אוהבת, קדושה, ולהרגיש שיש לו את כל הזמן שבעולם אליי… זו רק דוגמה זעירה ביחס למה שיש בגן עדן – לחוש את קרבת ה‘ ברמה הגבוהה ביותר שיכול יצור אנושי. זה העונג והטוב המוחלט. לדבוק בשלמות המוחלטת.

זה הכי טוב?

כן. כי כל הטובות שיש בעולם – הוא שולח אותן, והן נובעות מכך שמקור כל הטוב החליט להתגלות דרכן. כשהוא לא מתגלה, יש חסרונות ופגעים וצער. ואם כל הטובות בכל התחומים נובעות מהופעת ה', אז הדבקות בו היא הטובה העליונה והשורשית ביותר.

וגם הנשמה מרגישה אז בבית. כמו כח משיכה שיש לכל דבר פרטי לעולם כולו, כך לכל נברא יש משיכה פנימית והשתוקקות למקורו, ריבונו של עולם. בנשמה, ההשתוקקות הזו נוכחת ומורגשת (אם כי אפשר לכסות עליה כשבוחרים להסתובב לכיוונים אחרים). וכשהנשמה קרובה לה', זו הטובה הכי גדולה שהיא יכולה לקבל. רק שם היא מרגישה בבית. ובשביל זה נשלחה אליך הנשמה. כדי שתחיה ותפעל להשיג את קרבת ה‘.

זה הפוך על הפוך – היא ירדה מגן עדן לתוך גוף גשמי בעולם שלא בדיוק צועק קרבת ה‘, וככה היא תקבל את קרבת ה‘?! משהו פה נשמע לי מוזר.

שאלה מקסימה, וככה גם התשובה שלה, אבל בשביל זה – יש שבוע הבא.