כמה טיפש אפשר להיות… שמע סיפור חזק.

לא רוצה.

מה אכפת לך? אני אומר לך, זה באמת סיפור חזק.

לא רוצה לשמוע סיפור חזק.

למה? לשון הרע? זה לא לשון הרע!

למה לא? לספר על מישהו שהוא טיפש, או על משהו טפשי שהוא עשה, זה לא לשון הרע?

לא. אני לא אומר עליו משהו של גנאי. זה פשוט מה שהוא! 

וזה אומר שזה לא גנאי?

אבל הוא לא נעלב מזה שאני מספר את הסיפור הזה.

איך אתה יודע?

סיפרתי למישהו את הסיפור הזה, והוא היה שם ושתק. זה אומר שלא מפריע לו שמספרים את זה.

הוא היה שם כשספרת? זה יותר גרוע. הוא גם התבייש!

הוא שתק, אני אומר לך. זה לא הפריע לו. אז תקשיב מה אני אומר…

אולי הוא שתק כי הוא ידע שגם אם הוא יכחיש או יאמר משהו, יאמינו לך ולא לו?

לא נראה לי שזאת הסיבה. פשוט לא אכפת לו שאספר את זה.

אם היית שואל אותו אם לספר, הוא היה אומר כן? וגם אם באמת כן, לפעמים אומרים "כן" כי לא נעים.

אז אי אפשר לספר כלום על אף בן אדם?

מה לחוץ לך לדבר על דברים שליליים של אנשים?

לא לחוץ, אבל אסור לומר כלום?

יש הלכות לזה. באופן כללי, ההגדרה של לשון הרע היא: דיבור שיכול לגרום נזק או בזיון ליהודי. באופן יותר מפורט, כדי לדעת את הפרטים, צריך ללמוד את הנושא. אם לא לומדים – לא יודעים, וכשלא יודעים – חושבים שהכל מותר. כמו בשאר פרטי מידת הנקיות, גם סיפור דברי גנאי נראה במבט ראשון כאילו אין בו בעיה, ואז מתחילים ללמוד, ומגלים איזה חור שחור זה.

אגב, אני לא מכיר את החבר שלך, ומבחינה הלכתית אין בעיה שתספר מה שרצית בעילום שם, אבל למה להתעסק בדברים שליליים על אחרים? אם כבר מדברים, אז תשמע משהו חזק שחבר שלי עשה…