אז נתחיל בזהירות? זה השלב הראשון במסילה שלך.
לא. יש עוד שלב לפני.
אתה בטוח שזה המסילת ישרים הרגיל? תמיד הזהירות היתה הראשונה ברשימה.
מסילת ישרים הרגיל. למדת פעם את הספר, או רק שמעת מאחרים?
ראיתי פעם את הספר.
מבפנים?
מבחוץ…
אה. אז בפנים כתובה הרשימה, והיא לא מתחילה בזהירות. לפעמים כדאי גם ללמוד בעצמך מתוך הספר, ולראות את זה בפנים. בכל אופן, לפני השלב הראשון, יש את תחנת המוצא.
והיא?
התורה. הרשימה מתחילה ב”תורה מביאה לידי זהירות“.
איך היא גורמת להיזהר?
התורה היא תחנת המוצא של הרכבת. היא מלמדת אותנו מה בכלל המסלול, לאיפה מתקדמים. בלעדיה, לא היינו יודעים בכלל שמטרת החיים היא עבודת ה‘. לא היינו יוצאים לדרך. היינו מבלים את החיים שלנו כאן בלי לעבוד בעצם על המטרה שלהם. אחרי מאה ועשרים היינו מגיעים למעלה, ומגלים שאיחרנו במאה ועשרים שנה…
למה מאוחר? אפשר לחזור בגלגול.
מקובל, אה? אתה יודע איך הכל שם פועל… זה עסק מורכב קצת. וגם אם יש את פתרון הגלגולים כדי לעזור למי שפספס בדרך, זה עדיין לא הכי נעים לנשמה…
בכל מקרה, התורה גם מלמדת אותנו ממה צריך להיזהר. מה אסור. היא גם גורמת לנו לרצות להיזהר.
איך?
למה לאדם רגיל לא בוער תמיד לדקדק בכל המצוות? כי הוא לא יודע מה הוא מפסיד. התורה מגלה לנו מה המשמעות של המצוות והעבירות. היא מגלה לנו שהמצוות בונות עולמות – מפתחות ומעצימות את האישיות, החברה, העם, העולמות ובכלל את כל המציאות, והעבירות – בדיוק הפוך: משמידות. הן פוגעות בחלקים הטובים שבנו ומקלקלות גם את מה שסביב. כשמתחברים לה', הכל מתברך ומתעשר. כשמתנתקים מה' אז הכל קורס, גם אם לאט ומאחורי הקלעים. כשאדם לומד את זה, יותר חשוב לו להשקיע ולהיזהר. הוא לא רוצה לשבור ולהרוס בידיים שלו. לפני זה, הוא לא ידע שמדובר בסדר גודל כזה.