פרק י
בשבועות הבאים נכנס קובי לתהליך של התחזקות רוחנית. הוא הרבה לשבת בבית המדרש וללמוד. למד "משיבת נפש" ו"ליקוטי עצות" של ר' נחמן מברסלב. מאיר, ה"דוס" של השמינית, הביא לו את הספרים. רצה שגם הוא יתקרב ל"רבנו". קובי ניסה ללמוד גם "אורות התשובה" של הרב קוק, אבל לא הבין כמעט כלום. למד תנ"ך, למד גם גמרא […]
פרק ט
מוצאי שבת. תפילת ערבית הסתיימה זה עתה בבית הכנסת השכונתי. המתפללים חשו לצאת, לעשות "הבדלה" ולהוציא את השבת. רק קובי נשאר אחרון בבית הכנסת, מתנדנד, שח את תפילתו לפני קונו. במוצאי השבתות האחרונות בישיבה התיכונית, היתה לו כמין הארה מיוחדת מלמעלה, כמו חשה נפשו את קדושת השבת המסתלקת והולכת ובקשה להישאר דבוקה באלוקיה, דבוקה בנשמה […]
פרק ח
"קובי! מה זה אמור להיות, קובי? החלטת לצבוע את הציצית?" אבא קלט אותו מיד כשנכנס הביתה ביום חמישי בערב. קובי חייך. הוא חיכה לשאלה הזו. היא הגיעה מיד, לא היה צריך לחכות במתח אפילו רגע. "אני פשוט עושה מה שכתוב: 'וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת'". "אז החלטת לצבוע פתיל בתכלת?" "זה לא אני צבעתי. […]
פרק ז
שמים זרועים כוכבים מציצים בינות לצמרות אורנים גבוהים. מתערבבים הכוכבים עם מחטי האורנים. משב רוח של לילה קר על הפנים. קובי מניח את ראשו על זרועות ידיו ומתבונן למעלה. העשבים שלידו רטובים מטל, אך האדמה יבשה; אין היא קולטת את הטל כמו העשבים. כך הם גם האנשים: יש אשר טל של חיים יורד עליהם ואין […]
פרק ו
קובי כמעט התייאש. כבר למעלה משעה שהוא עומד כאן בתחנה ואף מכונית אינה עוצרת לו. מה זה האגואיזם הזה? מאות ואלפי מכוניות חולפות על פניו, ואין נהג אחד לפליטה שמוכן לעשות חסד עם יהודי? הרי זה אפילו לא עולה להם כסף, הם ממילא נוסעים לכיוון הזה. למה שלא יעצרו לשניה ויעלו נער צעיר עם תיק […]
פרק ה
י"ז חשון תשס”ב לרחל, מה שלומך? שלום. הפעם לא התעצלתי וכתבתי לך את המכתב מהר. קיבלתי את המכתב שלך בסעודה שלישית, בגלל כל מיני עיכובים. המכתב עבר קודם אצל חבר שלי, והוא לא הסכים להביא לי אותו בערך שעתיים. הוא העביר את זה לחבר נוסף והם לא הביאו לי. ניסיתי ללחוץ והם קצת שיגעו אותי. […]
פרק ד
ביום ראשון, למחרת "שבת שובה", הגיע אליהו לישיבה. אליהו הוא חבר טוב של קובי. לא יוצא להם לדבר הרבה, אבל יש ביניהם משהו. חברים טובים. אליהו לא היה בשבת בישיבה, הוא היה בבית. אבא שלו הוא רב יישוב, ומתוקף תפקידו הוא נותן בכל שנה דרשה ארוכה ומאלפת ב"שבת שובה". אליהו רגיל לדרשה הזו מ"גירסא דינקותא", […]
פרק ג
הוא עמד בפוזה של ליצן רחוב, מביט בהם במבט מיוחד: מן שילוב של מבט מבודח עם רצינות תהומית. לו היו רואים אותו באמצע הרחוב היו משוכנעים מן הסתם שהוא טיפוס שמח ותמים, שאינו מבין דבר מהחיים. אבל כעת, כשהוא עומד לפניהם ומדבר, הוא שופע חכמה, וניכר שהוא מעורה היטב במה שקורה בעולם הזה ובמה שעובר […]
פרק ב
בישיבה התיכונית החדשה האווירה החינוכית היתה שונה לחלוטין. המחנכים לא היו מורים, אלא "ר"מים", והיה דגש גדול הרבה יותר על לימודי קודש: גמרא, תנ"ך, משנה והלכה. המדריכים היו מעבירים מדי פעם פעולות חיזוק: למה לשמור על הצניעות, למה להאמין בה', למה לא לספר לשון הרע ומה חשיבותה של התפילה. ראש הישיבה היה מעביר שיחות מוסר […]
פרק א
"הי, עצרו!!! גנבים, חזרו הנה!!!" צעקותיו של הזקן בעל המכולת ליוו אותם במנוסתם. הם לא הביטו לאחור. עברו על פני לוח המודעות הגדול, נדחקו בין אנשים שהיו קוראים בו. "זהירות, נערים, אתם לא בגיל של משחקי תופסת, קצת דרך ארץ", גער בהם זקן אחד שעמד שם. הם צחקו בקול והמשיכו לרוץ. עברו את "רחוב הפלאפל" […]