נו? חשבת על מה שדיברנו? הייתי שמח אם היית מוסיף עוד הוכחה שהמטרה שלי פה היא לא ליהנות.  בשמחה. קח שניה את זה. בבקשה.. זה

באמת, עיקר המקום בו חשים את קרבת ה‘ זה בעולם הבא. אבל גם בעולם הזה יש אפשרות לחיות את זה – במדרגה של הקדוש.  כאילו

משהו מציק לי: מי שלא הגיע להיות קדוש, סתם עובר פה 70 שנה של הכנה?! אין לו פה מטרה?! זה מדכא. הוא רק עסוק בְלִצבור

לפני שנתקדם הלאה, יש לי חוב קטן לפרוע לך… מה מתחיל בא‘, נגמר בה‘, ובאמצע יש ק‘, ס‘ י‘, ו‘… אקסיומה! נכון, אתה חייב לי

מכיר את אח שלי? לא. אז הוא עובד ביהלומים. ואתמול הוא סיפר לי משהו מעניין. אתה יודע איך מחשבים שווי של יהלום?  לפי ארבעה דברים:

צהריים טובים. איך אתה מרגיש היום? בעצם, אל תגיד לי. "ברוך ה' בסדר", נכון? נביא, אה? אתה יודע למי ניתנה הנבואה… אפילו רוח הקודש אין

מתחת אותי שבוע. אז תגיד לי בבקשה עכשיו – למה הנשמה? שבת שלום גם לך. בקשר לשאלה, זה הולך ככה: ה‘ טוב? כן. הוא עושה

אז אני פה כדי לדאוג לעצמי, כדי להכין את עצמי לפני הכניסה לסלון… או תרשה לי להשתמש במשל מִשֶלי – כדי לסדר את החולצה ואת

אז נתחיל בזהירות? זה השלב הראשון במסילה שלך. לא. יש עוד שלב לפני. אתה בטוח שזה המסילת ישרים הרגיל? תמיד הזהירות היתה הראשונה ברשימה. מסילת

אז השבוע נתחיל את השיעור הראשון בשיעורי הנהיגה על המסילה. סע למידת הזהירות. חגרת? לא באמת התכוונתי לנסוע… כאילו, תתחיל. אני רציני. חגרת? מה חגרתי?

ראיתי סרטון על מישהו שעוצם עיניים וחוצה ככה כביש. הוא חצה אותו בשלום? בעצם – ברור שכן. אם התשובה היתה שלילית, לא היו מראים את

זרוק משהו, תגיד איזו מילה. אח שלי… אח… לא, זה לא טוב, תגיד משהו אחר. שניה, לא סיימתי. אח שלי עבר טסט אתמול. מזל טוב.

יש לי בוחן פתע. על מי נאמר: "שלום לך אורחת?" "…שלום לך שבת!" שולט בחומר. חשבת פעם למה השבת נקראת אורחת? לא חשבתי על זה

השבוע נדבר על הניקיון משבועה לשווא. עזוב. בחיים לא נשבעתי. מבטיח. אתה יודע מה מוגדר כשבועה ומה לא? לומר "נשבע לך באלוקים" (כאילו עם שם

זוכר שהתייעצתי איתך לגבי החבר שרצה שאעזור לו עם הפרוייקט? כן. אז אמרתי לו שאני מצטער, אבל אם אעזור לו זה יפגע בי, ולכן לא

כמה טיפש אפשר להיות… שמע סיפור חזק. לא רוצה. מה אכפת לך? אני אומר לך, זה באמת סיפור חזק. לא רוצה לשמוע סיפור חזק. למה?

אני צריך עצה.  לגבי מה? הסיפור הוא כזה: יש לנו תחרות במסגרת שיעורי מגמה, וחבר שלי ביקש ממני עצה לגבי הפרויקט שלו. עכשיו, אם אעזור

יש לי בקשה.  בקש. בשבועות האחרונים דיברנו המון על חפרפרות… עכשיו, זה לא שזה חופר לי, אבל בוא נמשיך לדברים אחרים… בסדר גמור. בכל מקרה

אני רוצה לספר לך סיפור שקרה לי כשהייתי בצבא. מור"ק אישי שלי. יודע מה זה שטח אש? שטח שצה“ל מתאמן בו באש חיה, ואסור להיכנס

דיברנו על החפרפרות בנושאי הכסף והקדושה. היום נדבר על חפרפרת בתחום אחר – על תאוות האכילה. בגלל שהאדם חייב לאכול כדי להתקיים, ה' נטע בתוכו

רוצה עוד דוגמה של חפרפרת מתחום הכסף, כזו שמסנוורת לנו את העיניים ולא נותנת להן לראות את האיסור? תן, למה לא? מי שמוכר חפץ כלשהו

באמת הפתעת אותי שבוע שעבר. לא חשבתי שיכולה להיות בעיה בשיחות בזמן העבודה. אתה לא לבד. זאת הנטייה הרגילה. רק כשמסתכלים במקורות של התורה, מזהים

שלום. נפתרה הבעיה של העומס? שלום. העומס לא נפתר, אבל שיניתי קצת ת‘לו“ז. שריינתי זמן לזהירות. אבל תקשיב סיפור: השבת שִחְנַ“שתי עם כמה חבר‘ה צעירים

מה שלומך? איך מתקדם? אני מנסה לעבוד על מידת הזהירות. התחלתי לחשוב קצת על מה שאני עושה. זה עושה לי תחושה טובה, אבל… אבל מה?

שבוע שעבר דברנו על יראת העונש. כשמבינים שלמעלה כואב, נזהרים מהחטא. אני רוצה לדבר על זה גם הפעם. יש נושאים יותר נחמדים לדבר עליהם הפעם?